על פי סעיף 1 וסעיף 2 לחוק הביטוח הלאומי (להלן: “החוק”), מדי שנה יקבע השכר הממוצע במשק לעניין קצבאות וגמלאות, סוגיה זו משפיעה על חובת ההפרשה לפנסיה על פי צו ההרחבה לפנסיה חובה כפי שיוסבר להלן.

השכר הממוצע במשק, מפורסם חודש בחודשו באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

לעומת זאת, השכר הממוצע על פי חוק מפורסם בכל 1 לינואר.

בין השנים 2020- 2022 לא היה שינוי בסכום זה והשכר הממוצע במשק על פי סעיף 1 לחוק עמד על סכום של 10,428 ₪ ועל פי סעיף 2 על סכום של 10,551₪.

ובכן, מהו המשמעות של השכר הממוצע במשק על פי החוק?

ראשית נתייחס להגדרה לפי סעיף 1 לחוק: לשכר הממוצע על פי סעיף זה קיימות שתי השלכות, ראשית הוא משפיע על שכר הבכירים (ראש ממשלה, נשיא המדינה, נשיא/ת בית המשפט העליון ועוד) ובנוסף, הוא משפיע על שכר המינימום.

בעקבות עדכון סכום זה שכר הבכירים ושכר המינימום יעלו, כאשר העלייה בשכר המינימום צפויה להתרחש בחודש אפריל.

לגבי שכר המינימום, חוק שכר מינימום, תשמ”ז-1987, קובע כך: “השכר הממוצע במשק-כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשכ”ח-1968.”

בנוסף לכך, החוק קובע בהגדרה של שכר מינימום כי הוא יעמוד על סך של 47.5% מהשכר הממוצע, כאשר כפי שהראנו מדובר בשכר הממוצע לפי סעיף 1 לחוק.

השכר הממוצע במשק לפי סעיף 1, עודכן ל-11,730 ₪.

לגבי סעיף 2 לחוק:

סכום זה משפיע על קצבאות שונות ועל דמי ביטוח, כמוגדר באתר הביטוח הלאומי.

סוגיה חשובה בהקשר של השכר הממוצע במשק לעניין סעיף 2 היא הגבלת בסיס השכר שעליו מחויבים להפריש לפנסיה.

צו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 קובע:

“חובת הביטוח הפנסיוני תחול על השכר המשולם לעובד, או השכר הממוצע במשק כפי שיעודכן מזמן לזמן, הנמוך מבין השניים;”

כאשר, ההגדרה לשכר הממוצע במשק היא, השכר הממוצע לפי סעיף 2 לחוק.

משמעות הדבר היא, כי אם לא חל צו הרחבה או הסכם קיבוצי או אישי הקובע אחרת, ניתן להגביל את בסיס ההפרשה לפנסיה לעובד לגובה השכר הממוצע במשק לפי ההגדרה שפירטנו, זאת גם כאשר העובד מרוויח יותר.

לדוגמה: עובד מרוויח 40,000 ₪ ולא חל צו הרחבה/הסכם קיבוצי/אישי החל עליו ו/או על החברה המעסיקה אותו, הקובע כי יש להפריש על כל שכרו, ניתן להפריש לו עד גובה השכר הממוצע במשק,  11,870 ₪ (גובה השכר הממוצע במשק לפי סעיף 2 לשנת 2023).