בימים אלה פורסם תיקון מס' 6 לחוק העוסק בדמי בידוד (חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה).
מאת: עו"ד שני בניש
התיקון קובע מנגנון של השתתפות המדינה עם המעסיק בתשלום דמי בידוד, ובו מספר שינויים חדשים מן ההוראות שהיו נהוגות עד כה.
נדגיש, כי לגבי עובד שנכנס לבידוד בין 8.7.2021 ועד 4.8.2021 חל למעשה "ההסדר הישן" עליו כתבנו בתחילת המגפה בקישור להלן: השתתפות המדינה תשלום ימי בידוד
ואילו השינויים הבאים מתייחסים לבידוד שהתקיים החל מיום 5.8.2021 ועד 31.10.2021
- עובד שחלה עליו חובת בידוד בגלל נסיבות שאינן תלויות בו, יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד בגובה שכר מלא (למעט היום הראשון) (מוגדר בחוק כ"בידוד מזכה"):
- עובד שהוא מחוסן או מחלים, אשר נדרש להיכנס לבידוד בהנחיית משרד הבריאות.
- עובד שנדרש להיכנס לבידוד בעקבות נסיעה לחו"ל אשר נשלח אליה מטעם המעסיק
- עובד שהתחסן במנת חיסון ראשונה ונדרש להיכנס לבידוד בטרם חלפו 30 יום מקבלת מנת החיסון הראשונה
- עובד שקיבל מנת חיסון שניה וטרם חלפו 7 ימים ממועד קבלת החיסון והמציא למעסיק אישור על ההתחסנות.
- עובד שמנוע מקבלת חיסון לאור סיבות רפואיות-יש להציג אישור רפואי כי העובד מנוע מלהתחסן.
- עובד שהוא "הורה מלווה"
- הורה מלווה (כאמור זכאי לדמי בידוד בגובה שכר מלא):
- עובד שנאלץ להיעדר מעבודתו בשל חובת בידוד שחלה על ילדו (מתחת לגיל 16 ו/או שילדו בעל מוגבלות הנדרש לסיוע, ובנוסף שלא חזר מחו"ל ולא חלה בקורונה).
- הזכאות לדמי בידוד תחול רק לגבי הורה אחד.
- על ההורה המלווה למסור למעסיק הצהרה לפיה אין לילד הורה אחר שהוא "עובד בבידוד מזכה" או שהוא הורה מלווה או משום שההורה הנוסף הוא עובד עצמאי וחדל מעיסוקו בשל בידוד הילד והוא מסר דיווח לגבי הבידוד של ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור;
- שיעור דמי בידוד מופחתים לעובד שאינו תחת "בידוד מזכה":
עובד שלא התחסן ואינו מוגדר כמחלים ולא מנוע מלהתחסן בשל סיבה רפואית יהיה זכאי לדמי בידוד מופחתים בגובה 75% מהשכר בלבד. - תקופת הבידוד המזערית קוצרה ל-7 ימים
- ניכוי ימי מחלה מהצבירה
- עובד ששהה בבידוד יחויב עד שלושה ימי מחלה מצבירת ימי המחלה (במקום עד ארבעה ימים לפי ההסדר הקודם);
- לגבי הורים מלווים ששהו בבידוד לסירוגין עם ילדם, יחויבו באופן יחסי לימי ההיעדרות של כל אחד מהם מתוך כלל ימי ההיעדרות אולם לא יותר מ- 3 ימים לשניהם יחד;
- עובד שאין ברשותו ימי מחלה צבורים – ימי הבידוד ינוכו על חשבון צבירה עתידית (מינוס ימי מחלה). במקרה שיחסי העבודה יסתיימו בטרם צבר העובד ימי מחלה מהם ניתן לקזז את ימי המחלה המחויבים, ניתן יהיה לקזז את ימי המחלה המחויבים מצבירת ימי החופשה של העובד, ואם לא נותרה לעובד יתרת חופשה מספקת, העובד לא יהיה חייב בגין ימי המחלה המחויבים הנותרים.
- זכאות לדמי בידוד מהיום הראשון, לפי הסדר מיטיב:
עובד אשר חל עליו הסדר לפיו זכאי לתשלום דמי מחלה מהיום הראשון למחלה -המעסיק רשאי להודיע לו כי לא יהיה זכאי לתשלום בעד יום ההיעדרות הראשון בשל הבידוד. אולם, אם מדובר בהסדר מיטיב בנוגע לדמי בידוד (ולא לדמי מחלה) הרי שהזכאות לדמי בידוד במקרה זה תהא מן היום הראשון.נבהיר כי שפוי למעסיק ששילם דמי בידוד לפי הסדר מיטיב ושילם דמי בידוד גם עבור יום המחלה ראשון, לא יהיה זכאי לשיפוי בעד העלות שנשא עבור יום ההיעדרות הראשון
- דין תקופת דמי הבידוד כדין שכר מחלה; דהיינו, מדובר בחלף שכר, לעניין הפרשות סוציאליות וצבירת ותק וכמו חן חל איסור פיטורים בזמן בידוד.
- שיפוי מעסיקים ע" המדינה: הוארכה האפשרות להגיש בקשה להחזר כספי מביטוח לאומי בשל כניסה לבידוד מ 60- יום ל 90- יום מתום החודש מתום החודש בו שהה העובד בבידוד.
- מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד, המוסד לביטוח לאומי ישפה אותו בשיעורים להלן מ"העלות שבה נשא המעסיק":
- עד יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד – 100%;
- בעד שאר ימי העבודה:
למי שהעסיק ביום 1 באוגוסט עד 20 עובדים – 75%
למי שהעסיק ב-1 באוגוסט מעל 20 עובדים – 50%
העלות בה נשא המעסיק- סכום המתקבל מצירוף דמי בידוד שישלם המעסיק בפועל וסכום השווה לעלויות הנלוות ששילם בפועל ולא יותר מ- 30% מדמי הבידוד ששילם לעובד.
שיפוי מעסיקים של עובדים זרים ופלסטינאים – מי שמעסיקים עובדים זרים חוקיים או תושבי שטחים בעלי היתר עבודה, זכאים לתשלום עבור ימי הבידוד של העובדים בהתאם לתנאי הזכאות.
שאלות & תשובות בנושאי רשות המסים
מבוא רשות המסים בישראל היא האחראית על גביית מסים במדינה וניהול מערכת המיסוי המורכבת. תפקידה של רשות המסים הוא גם גבייה הגנת ושקופה של מסים למימון שירותים הציבוריים והפעילות הממשלתית. עבור אזרחים ועסקים, הבנת חוקי המס, החובות והזכויות, היא מפתחת להתנהלות כלכלית תקינה ויעילה. מדריך זה נועד לספק שאלות ותשובות נפוצות בתחומים מרכזיים כמו מס הכנסה, מע"מ, מס שבח ומיסוי מקרקעין, ולספק מידע נגיש וברור לכלל הציבור. טבלה: שאלות ותשובות נפוצות בנושאי רשות המסים מספר שאלה תשובה 1 מהו מס הכנסה? מס המוטל על הכנסת
רפורמת בעל עסק זעיר יוצאת לדרך
רפורמת "בעל עסק זעיר": הקלה של לעסקים קטנים רפורמת "בעל עסק זעיר" נועדה לפשט את תהליך הדיווח והשלום לעסקים קטנים בישראל, ולהפחית את הנטל הביירוקרטי עליהם. הרפורמה מציעה את ההשפעה הקלות על מחזור העסקים של בעלי עסקים שנתי של עד 120,000 ש"ח, תוך תנאים יצירתיים שיאפשרו להם להפעיל בדיקות בפיתוח עסקים במקום בעבודה בבירוקרטיה. מהי רפורמת "בעל עסק זעיר"? הרמה מיועדת שנת לעסקים זעירים, המוגדרים כבעלי מחזור שנתי נמוך מ-120,00 אלה0 ש"ח. עסקים יכולים להירשם כ"בעל עסק זעיר" מול רשות המסים וליהנות מהקלות מקומות פטור
דגשים כלליים להעסקת עובדים זרים בישראל
כיצד מתחילים להעסיק עובד זר? כדי להעסיק עובד זר בישראל יש לקבל היתר מרשות האוכלוסין וההגירה. טפסים לקבלת היתר העסקה, וכן הנחיות בדבר הגשת הבקשה ותשלום אגרה ניתן למצוא באתר רשות האוכלוסין וההגירה. חוזה עבודה – חוזה העסקה לעובד זר עם הסדרת הרישום וקבלת רישיון לעבודה בישראל מרשות האוכלוסין וההגירה, יש למסור לעובד חוזה עבודה (הסכם יחסי עבודה) כמפורט בחוק כפי שיובא להלן, בשפתו של העובד. חלה חובה לחתום על הסכם העבודה בכתב ובשפה מובנת לעובד עוד טרם תחילת העסקה. על פי סעיף 1(ג) לחוק
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024
לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עב"ל 809-07-23 – מיכל דרור נ' המוסד לביטוח לאומי האם כל פגיעה שהתרחשה בעת נופש חברה תחשב כתאונת עבודה? ניתן ביום 02.05.2024 פס"ד זה, ניתן בבית הדין הארצי כערעור על פס"ד מבית הדין האזורי לעבודה בת"א בו נדחתה תביעת המערערת כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב"). תביעת המערערת הייתה תביעה להכרה באירוע אשר ארע בעת נופש חברה כתאונת עבודה. להלן עיקרי הדברים: המערערת שרתה כקצינה בקבע. בשנת 2019, נערך נופש חברה של אנשי קבע ובני משפחותיהם במתקן צבאי אשר
דיני עבודה: עדכוני פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024
עדכוני דיני עבודה, פסיקה וחקיקה – סיכום שנת 2024 שנת 2024 התאפיינה בשינויים משמעותיים בתחום דיני העבודה בישראל, הכוללים תיקוני חקיקה, פסקי דין חשובים ותקנות חדשות המשפיעות על מעסיקים ועובדים כאחד. מטרת השינויים הייתה לחזק את ההגנה על זכויות העובדים, לשפר את תנאי ההעסקה ולהתאים את החוקים למציאות המשתנה בשוק העבודה. בסקירה זו נציג את העדכונים הבולטים ביותר לשנה זו, תוך התמקדות בנושאים המשמעותיים ביותר למעסיקים ולעובדים. 1. תקנות להגברת האכיפה של דיני העבודה – רכיבי השכר (1 בינואר 2024) מהות התקנה: החל מהשנה, הוגדרו
בקרת שכר: הפתרון המושלם לניהול חכם, חיסכון והגדלת בארגונים
מבוא: חשיבות בקרת השכר בעולם הארגונים ניהול תקין של מערך השכר בארגון הוא מהתהליכים המורכבים והרגישים ביותר בניהול משאבי אנוש ופיננסים. בקרת שכר היא נתינת יסודי שמטרתו, לבקרשפר את ניהול השכר בארגון, תוך מניעת טעויות, עמידה בדרישות החוק וחיסכון כספי כספי. שיטות ניהול ניהוליות אינן מספיקות לדרישות מודרניות של הארגונים. כיום, ארגונים רבים מאמצים בקרת שכר מקצועית, הספקת תובנות מדוייקת על המצב הקיים ומסייעת בייעול התהליכים, שיפור שביעות רצון מקצועית וצמצום סיכונים משפטיים. מהי בקרת שכר? בקרת שכר היא פעילה בדיקה מעמיקה של תהליכי השכר