טענה נוספת הייתה לפיטורים שלא כדין מאחר שההחלטה לפטר אותה נלקחה מראש, עוד לפני שנערך לה שימוע.

מנגד טענה החברה, בין היתר, כי הפיטורים בוצעו כחוק והטענה שהם היו קשורים לגילה של התובעת שקרית. לפי הנטען, העובדה שהתובעת התקבלה לעבודה בגיל 50 מעידה שהחברה לא מפלה עובדים מטעמי גיל והסיבה היחידה לפיטורים היה מצבה הכלכלי הקשה של החברה.

עוד נטען כי לתובעת הוצעו חלופות לשינוי המשרה אבל היא סירבה להן וכי היא קיבלה הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיה אבל בחרה לשלוח אותן בכתב.

לא נשקלו אלטרנטיבות

השופטת חופית גרשון-יזרעאלי קבעה כי הנתבעת לא הציגה כל ראיה שמעידה שהיה צורך לפטר דווקא את התובעת עקב צמצומים. לא הוצגו דוחות רווח והפסד או כל אסמכתה שמעידה על ירידה ברווחי החברה, לא הוצגה תוכנית הבראה או צעדי התייעלות כלשהם ולמעשה התובעת הייתה העובדת היחידה שפוטרה באותה שנה.

השופטת הוסיפה כי גם אם ננקטו הליכי התייעלות כלשהם לא הוכח שנשקלו אפשרויות חלופיות לפיטורי התובעת כמו פיטורי עובדים אחרים או קיצוצי שכר והטענה שהוצעו לה אלטרנטיבות לא גובתה במסמך כתוב כלשהו.  

למעשה, משיחה מוקלטת שהתנהלה בין התובעת לבין בעלת החברה עלה בבירור כי הגיל שלה שימש לחובתה וזאת במקום שישמש כשיקול לטובתה בהתחשב בכך שבגילה יהיה לה קשה להשתלב בשוק העבודה.

בסיכומו של עניין השופטת התרשמה כי פיטורי התובעת לא היו עניינים ולא היו חלק מהליכי צמצום. לפיכך, היא זכאית לפיצויים של 70 אלף שקלים על הפלייה מחמת גיל בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות.

עוד שוכנעה השופטת כי ההחלטה לפטר את התובעת נלקחה עוד לפני השימוע, ולפיכך נפסקו לה פיצויים של 50 אלף שקלים על פגמים בהליך השימוע.

טענות נוספות שהעלתה התובעת על התעמרות, ניכויי שכר וכן הלאה נדחו, כך שבסיכומו של דבר נפסקו לה פיצויים של 120 אלף שקלים בתוספת 5,000 שקלים עבור שכר טרחת עורך דין.

• ב"כ התובעת: עו"ד ענת בש, עו"ד דפנה אזולאי רגב
• ב"כ הנתבעת: עורך דין לענייני עבודה ניר הראל

עו"ד איתי הפלר עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.

פורסם באתר פסק דין