התקשרות יחסי עבודה
ישנם שני סוגים של אופני התקשרות ביחסי עבודה; האחד, "עובד שכיר", קרי, מי שמתקיימים בינו לבין מעסיקו יחסי עובד– מעביד, והשני, "עובד עצמאי" או כמו שכולנו מכירים "פרילנסר", קרי ,עובד עצמאי במעמד של עוסק פטור, עוסק מורשה או חברה בע"מ הנותן שירותים מקצועיים למעסיק, מבלי שמתקיימים ביניהם יחסי עובד מעביד המקנים לעובד זכויות סוציאליות לסוגיהן.
עובד עצמאי
ישנה דעה רווחת כי עבודה בתור עובד עצמאי אינה מחייבת יחסי עובד מעביד, אולם דעה זו אינה בהכרח נכונה, שכן, על פי הפסיקה מה שקובע הוא מהות היחסים בין הצדדים ולא הקבוע בהסכם העבודה בינהם.
במהלך השנים נקבעו מספר מבחנים לקיום יחסי עובד מעביד, ביניהם – המבחן המעורב אשר מורכב ממבחן ההשתלבות, כלומר מבחן ההשתלבות במפעלו של המעסיק הן בפן החיובי ובפן השלילי, מבחן הפיקוח והשליטה שיש לאותו מעסיק על העובד, מבחן הביצוע האישי המבקש לבחון קיום קשר אישי בין העובד למפעל, מבחן הציוד, משך ההעסקה, רצונם של הצדדים, צורת התשלום, מקום ביצוע העובדה וכן מבחן התלות הכלכלית של העובד במעסיק.
כאמור, ככל והתנאים הללו מתקיימים יוכרו יחסי עובד מעביד, ואותו עובד שראינו כעובד עצמאי יהא זכאי לקבלת זכויות סוציאליות שונות.
פסיקה
לאחרונה, הפסיקה הכירה באופן התקשרות נוסף שהינו יצור כלאיים בין עובד שכיר לעובד עצמאי אשר מכונה- "מעין עובד למעבידו" במקרה שבו אין המדובר בעובד בהגדרתו הקלאסית וגם לא עסקינן בבעל עסק עצמאי.
המעמד של "מעין עובד" מקנה לאותם נותני שירות או מבצעי עבודה חלק מזכויות המגן ובעיקר את הזכות לפיצויי פיטורין אם ניתק הקשר בינם לבין מעסיקם. [mfn]ע"ע 1141/02 ציפורה בשן נ' מדינת ישראל.[/mfn]כב' הנשיא דאז אהרון ברק קבע בהסתמכו על המשפט הגרמני כי גם במקרים גבוליים שבהם לא מתקיימים כל המבחנים לצורך קיבלת יחסי עובד ומעביד בין הצדדים ניתן לקבוע כי מדובר במעמד של "מעין עובד". [mfn]בג"ץ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה.[/mfn]
בעניין סע"ש (ת"א) 70518-03-19 וונצובסקי דוד נ' החברה המרכזית לייצור משקאות קלים, עמדה בפני כב' השופטת אריאלה גילצר-כץ השאלה המשפטית "האם היה התובע עובד הנתבעת או ששימש כנותן שירותים במסגרת עסק להסעות שהיה בבעלותו?", דובר בתובע, בעל עסק להסעות אשר סיפק הסעות לנתבעת במשך כ-40 שנים כאשר בחלק מן השנים עבד כעובד שכיר ולאחר מכן החל לתת שירותיו לנתבעת כעובד עצמאי.
מחד, התובע טען כי מתקיימים בין הצדדים יחסי עובד מעביד וטען לקיומם של כלל מבחני הפסיקה כפי המפורט לעיל, מאידך, הנתבעת טענה לאי קיומם של מבחני הפסיקה ליחסי עובד מעביד.
בית הדין החל בבחינת המבחנים לקיומם של יחסי עובד מעביד המפורטים לעיל, והגיע למסקנה כי כלל המבחנים הן מבחן ההשתלבות (הפן החיובי), הן מבחן ההשתלבות (הפן השלילי) והן המבחן המעורב מתקיימים באופן חלקי בלבד, אולם על אף כי המבחנים מתקיימים באופן חלקי בלבד, בית הדין קבע כי מאחר ועסקינן בתביעה שעניינה מתן שירות כמעט בלעדי לנתבעת והוכחה תלותו הכלכלית של התובע בנתבעת, אף כי לא הוכח כי עיקר מקור פרנסתו נגדע בעקבות סיום ההתקשרות ובשל העובדה כי התובע התנהג כעצמאי ואף הפריש לעצמו כספים לפנסיה וקרן השתלמות מדובר במקרה גבולי ועל כן יש ליתן לתובע מעמד של "מעין עובד" והוא זכאי לפיצויי פיטורין בסיום ההתקשרות.
כאמור, ישנם מצבים בהם הדין עשוי להכיר ביחסי עובד מעביד מול עובד עצמאי, גם אם הגדרת יחסי העובדה אינה כזו מבחינת המעביד, לכן, מעסיקים יקרים, אנא בחנו היטב טרם ההתקשרות כי אינכם מזמין השירות היחיד והעיקרי של העובד העצמאי שמא תמצאו עצמכם בהליך משפטי אשר יכיר ביחסים אלו כיחסי עובד מעביד.
