המועד לתשלום השכר
המועד לתשלום
על המעסיק לשלם את שכר העובדים, לרבות בנסיבות בהן העובדים חדלו לעבוד אצל המעסיק, במועד הנקבע בהתאם לאופן תשלום השכר:
- שכר המשולם על בסיס חודשי – בתום החודש שבעדו משולם השכר.
- שכר המשולם על בסיס של שעה, יום, שבוע, או לפי כמות תוצרת – בתום מחצית החודש שבו הועסקו העובדים, אלא אם נקבע מועד אחר בהסכם קיבוצי או בהסכם שבין העובדים והמעסיק. יחד עם זאת, המועד לתשלום שכרם של עובדים שהועסקו חודש מלא, הוא המועד לתשלום שכר על בסיס של חודש, גם אם השכר משולם על בסיס של שעה, יום, שבוע, או לפי כמות תוצרת.
- שכר המשולם בעד ביצוע עבודה מסוימת שביצועה נמשך 14 ימים או יותר – ביום סיום ביצוע העבודה, אם שולמו לעובדים מקדמות לפי הסכם קיבוצי או לפי ההסכם שבין העובדים והמעסיק. אם לא שולמו לעובד מקדמות כאמור, יחול מועד תשלום השכר, במועד לתשלום שכרם של עובדים ששכרם משולם לפי תוצרת.
- שכר שלא משולם לפי סעיפים (1) עד (3) שלעיל, המשולם לפי רישום שנעשה על ידי המעסיק, כגון: תשלום עבור שעות נוספות – לא יאוחר מסוף החודש שבו בוצעה העבודה.
- שכר שלא משולם לפי סעיפים (1) עד (3) שלעיל, המשולם לפי דיווח שהעובד מגיש למעסיק, כגון: החזר הוצאות נסיעה בתפקיד המשולם לפי דיווח של העובדים – לא יאוחר מהיום השישי מסוף החודש שבו בוצעה העבודה, אם העובדים הגישו את הדיווח לא יאוחר מחמישה ימים מסוף החודש האמור ואם הגישו העובדים את הדיווח לאחר מכן, המועד לתשלום יחול בתום החודש שלאחר החודש שבו הוגד הדיווח.
הלנת שכר
שכר שלא שולם עד ליום התשיעי שלאחר המועד לתשלומו כאמור, הוא שכר מולן.
שכר מולן הוא גם סכום שלא הועבר על ידי המעסיק לקופת גמל, תוך 21 ימים מהיום שבו רואים את השכר שבקשר אליו נדרש היה להעביר את הסכום, כמולן. זאת, הן לגבי הסכום שעל המעסיק לשאת בתשלומו והן לגבי הסכום שהיה עליו לנכות משכר העובדים.
עובדים ששכרם הולן זכאים לפיצוי מיוחד. לצורך מימוש הזכות יכולים העובדים להגיש תביעה נגד המעסיק לבית הדין לעבודה, ואם הוגשה תביעה או תלונה בקשר לשכר, המעסיק אינו רשאי עקב כך לפטר את העובדים או לפגוע בתנאי עבודתם.
פיצוי על הלנת שכר
עובדים ששכרם הולן, יכולים לתבוע פיצוי מיוחד הקבוע בחוק.
תביעה לפיצוי על הלנת שכר, יש להגיש לבית הדין לעבודה במועד המוקדם מבין המועדים שלהלן:
- תוך שנה מהמועד שבו היה השכר אמור להיות משולם.
- תוך 60 ימים מהמועד שבו נדרש היה לשלם לעובד את השכר – בנסיבות בהן העובדים קיבלו במועד רק חלק מהשכר המגיע להם.
פיצוי מוגדל
בנסיבות בהן הולן שכר מינימום, רשאי בית הדין לעבודה להטיל על המעסיק לשאת בתשלום פיצויי הלנת שכר מוגדלים, לעומת הקבוע בחוק.
פיצויי מופחת וביטול פיצוי
בית הדין לעבודה רשאי להפחית את שיעור פיצויי הלנת השכר הקבוע בחוק ואף לא לפסוק פיצוי כלשהו, בנסיבות בהן השכר לא שולם במועד עקב טעות כנה, עקב נסיבות שלמעסיק לא הייתה שליטה עליהן, או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שלדעת בית הדין יש בהם ממש, בתנאי שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועד.
נטל ההוכחה בתביעת עובד לשכר
מעסיק שלא קיים חובות מסוימות החלות עליו לפי החוק, כגון: מעסיק שלא נתן לעובד תלוש שכר כנדרש לפי החוק, או שלא הציג, לפי דרישה של העובד, רישום של שעות הנוכחות, יידרש להוכיח שהוא שילם לעובד שכר מינימום כחוק, אם תוגש תביעה על ידי העובד. בהעדר הוכחה כאמור, תחול חזקה שהמעסיק לא שילם לעובד שכר מינימום והמעסיק עשוי להידרש לשלם לעובד פיצויים מוגדלים.
הגבלות לעניין פיטורים ופגיעה בתנאי עבודה עקב תלונה
מעסיק אינו רשאי לפגוע בשכרו של עובד, בקידומו בעבודה או בתנאי עבודתו, או לפטרו מהעבודה, עקב תלונה או תביעה שהגיש הועבד על כך שהמעסיק הפר את הוראות החוק בקשר לשכר המינימום, או בשל כך שסייע לעובד אחר בקשר לתלונה או תביעה בנושא זה.
החייב בתשלום השכר
המעסיק המקורי הוא האחראי לתשלום השכר לעובדים.
בנסיבות בהן מקום העבודה עבר מיד ליד, וכן בנסיבות של מיזוג או חלוקה של מקום העבודה:
- המעסיק המקורי וגם המעסיק החדש אחראים לתשלום שכרם של העובדים, לרבות התשלומים לקופת הגמל המגיעים עבור העובדים, מהמעסיק המקורי.
- מעסיק חדש שדרש, באמצעות פרסום במקום העבודה ובעיתונות, שתביעות לתשלום חוב שכר או לביצוע תשלומים לקופת גמל יוגשו לו תוך 3 חודשים מיום ההעברה, החלוקה או המיזוג של מקום העבודה, לא יהיה אחראי לתשלום תביעות שיוגשו לו לאחר מכן.
- אחריות המעסיק החדש לא חלה בנסיבות בהן ההעברה, החלוקה או המיזוג של מקום העבודה הם עקב פשיטת רגל או פירוק של מקום העבודה בשל חדלות פירעון.
תלוש שכר
על מי חלה חובה להנפיק תלוש שכר
החובה להנפיק תלוש שכר לא חלה על מעסיק שהוא יחיד (שאינו חברה או תאגיד אחר), לגבי עובדים שהוא מעסיק שלא במסגרת עסקו או משלח ידו, כגון: מי שמעסיק עובדים במשק ביתו.
יחד עם זאת, רצוי שגם מעסיק שאינו חייב להנפיק תלוש שכר, ימסור לעובדים ויחזיק בידו מסמך הכולל פירוט של התשלומים ששולמו לעובדים.
מועד הנפקת תלוש השכר
ככלל – המעסיק חייב להנפיק לעובדים תלוש שכר, עד ליום התשיעי של החודש שלאחר החודש שבעדו משולם השכר.
דרכי מסירה של תלוש שכר
מעסיק רשאי להציע לעובד לקבל את תלוש השכר שלו שלא כתלוש מודפס, אלא באמצעות אתר אינטרנט מאובטח מטעם המעסיק או דואר אלקטרוני פרטי.
המעסיק רשאי למסור את תלוש השכר לעובד באמצעים אלקטרוניים כגון דוא"ל או אתר אינטרנט מאובטח, בכפוף לסייגים אשר עניינים שמירה על פרטיות העובד וכן שימוש באמצעים טכנולוגים אשר יבטיחו את אמיתות המידע שנמסר בתלוש השכר.
עיקרי התנאים למסירת תלוש שכר באמצעים אלקטרונים הם:
- הסכמת העובד
- הבטחת גישה לאמצעי האלקטרוני ממנו ניתן יהיה להפיק את תלוש השכר
- אפשרות הדפסת התלוש
- חזרת העובד מהסכמתו לדרך ההמצאה
- מתן אפשרות לקבלת תלוש מודפס
- שימוש בטכנולוגיה המאפשרת הגנה מירבית על פרטיות העובד ואמיתות המידע (למניעת זיופים וכד')
פרטים שצריכים להופיע בתלוש השכר
תלוש השכר חייב לשקף את התשלום המלא ששולם לעובד בפועל, כלומר: שכר יסוד, תוספות וכל תשלום נוסף אחר, כך שהסכום בתלוש, לאחר ניכויים, זהה לתשלום ששולם בפועל.
בתלוש השכר נדרש לציין את כל הפרטים הקבועים בחוק, כגון: פרטי העובדים והמעסיקים, הוותק של העובדים, ימי חופשה וימי מחלה שנוצלו באותו חודש ואלו שנותרו, השכר, התוספות לשכר וסכומים שנוכו מהשכר.
חל איסור לכלול בשכר הבסיסי המופיע בתלוש השכר, גמול בעד שעות נוספות, גמול עבודה במהלך מנוחה שבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה, או פדיון חופשה.
חשוב לציין:
- שכר בסיסי הכולל, גמול בעד שעות נוספות, גמול עבודה במהלך מנוחה שבועית, דמי חופשה, תמורת חופשה או פדיון חופשה, דמי הבראה, או דמי נסיעות, רואים אותו כשכר רגיל בלבד, שאינו כולל תשלומים אלה.
- ככלל חשוב לציין בתלוש השכר, במפורש את השכר הבסיסי המשולם לעובד עבור עבודתו הרגילה ובנפרד כל תשלום המשולם לעובד מעבר לכך.
- הפרת החובה למסור לעובד תלוש שכר וכן מתן תלוש שכר שלא צוינו בו כל הפרטים הנדרשים, מהווים עבירה פלילית ו"הפרה מינהלית" העשויה להביא להטלת עצום כספי על המעסיק. לגבי מעסיק שהוא תאגיד, יכול שעיצום כספי יוטל גם על מנכ"ל התאגיד ויכול שיוגש כתב אישו גם נגד מנהל פעיל ועובד אחר האחראי להפרת החוב. לפירוט בנושא מיצוי זכויות העובד ואכיפת דיני עבודה, לחצו כאן.
בנסיבות המופיעות לעיל, עשוי המעסיק גם להידרש לשלם לעובד פיצוי בלא שהעובדים יידרשו להוכיח כי נגרם להם נזק.
פרטים שנדרש לציין בתלוש שכר לפי חוק הגנת השכר התשי"ח-1958
תוספת
(סעיף 24(ב))
- פרטים לגבי העובד והמעסיק –
(א) שם משפחה ושם פרטי של העובד ומספר הזיהוי שלו;
(ב) שם המעסיק, מספר הזיהוי שלו או מספר התאגיד, ומען מקום העבודה או עסקו של המעסיק. - (א) תאריך תחילת ההעסקה.
(ב) ותק מצטבר אצל המעסיק או במקום העבודה, לפי הגבוה. - לגבי עובד במשכורת – היקף המשרה; לגבי עובד בשכר – הבסיס שלפיו משולם השכר; לגבי עובד ששכר עבודתו נקבע לפי דירוג, מכוח הסכם קיבוצי או לפיו – גם דירוג העובד ודרגתו.
- תקופת התשלום –
(1) התקופה הקלנדרית שבעדה שולם השכר;
(2) מספר ימי העבודה ושעות העבודה במקום העבודה בתקופה שבעדה שולם השכר;
(3) מספר ימי העבודה שבהם עבד העובד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר;
(4) מספר שעות העבודה בפועל של העובד בתקופה שבעדה שולם השכר; אם העובד נמנה עם עובדים כאמור בסעיף 30(א)(6) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, יש לציין זאת במפורש;
(5) מספר ימי החופשה שניתנו בתקופת התשלום ויתרת ימי החופשה;
(6) מספר ימי המחלה שנוצלו בתקופת התשלום ויתרת תקופת המחלה הצבורה; אם העובד מבוטח על ידי מעסיקו בביטוח דמי מחלה לפי סעיף 8 לחוק דמי מחלה, התשל"ו-1976, אין חובה לציין את יתרת תקופת המחלה הצבורה. - השכר ששולם לעובד –
(1) ערך השכר המשולם לעובד בעד שעת עבודה רגילה;
(2) השכר הרגיל;
(3) תשלומים אחרים, נוסף על השכר הרגיל, לרבות גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית, פריון עבודה, דמי הבראה, דמי חופשה, דמי מחלה, תשלום על חשבון תגמול למשרת במילואים ויתרת תגמול כאמור, וכיוצא באלה; יש לפרט לגבי תשלומים כאמור בפסקה זו את סוג התשלום, את מספר היחידות שבעבורן שולם – אם הוא משולם לפי יחידות, ואת סכום התשלום;
(4) סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים במס הכנסה, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
(5) סך כל השכר והתשלומים האחרים החייבים בדמי ביטוח לאומי, וכן הסכום המצטבר שלהם בשנת המס;
(6) סך כל השכר והתשלומים האחרים המובאים בחשבון לעניין זכויות פנסיוניות או זכויות סוציאליות אחרות, שיפורט לפי סוג הזכויות שלגביהן הוא מובא בחשבון;
שולם תשלום מהתשלומים המפורטים בפרט זה בעד תקופה שאינה התקופה האמורה בפרט 4(1), יש לציין לגבי אותו תשלום את התקופה שבעדה שולם. - הניכויים –
(1) ניכוי מס הכנסה;
(2) ניכוי דמי ביטוח לאומי;
(3) ניכוי דמי ביטוח בריאות;
(4) ניכוי לקופת גמל, שיפורט לפי הקופה שאליה הניכוי מיועד וסכומו;
(5) כל ניכוי אחר, שיפורט לפי סוג הניכוי וסכומו;
(6) סך כל הניכויים. - תשלומי המעסיק בעבור תנאים סוציאליים לעובד, שאינם משולמים ישירות לעובד ואינם מנוכים לשכר העובד, לרבות הפרשות המעסיק לקופת גמל.
- פרטי הפירעון –
(1) הסכום הכולל (ברוטו) המגיע לעובד במועד התשלום;
(2) הסכום בפועל (נטו) לתשלום;
(3) דרך תשלום השכר; לעניין שכר המשולם שלא במישרין, בהתאם להוראות סעיף 6 לחוק, יש לציין את הגורם שבאמצעותו משולם השכר, ואם התשלום נעשה באמצעות חשבון בנק, לרבות חברת הדואר – מספר החשבון ופרטי הבנק. - שכר מינימום לחודש ושכר מינימום לשעה, לפי חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987, המעודכנים לתקופת התשלום; ואולם לגבי עובד שטרם מלאו לו 18 שנים יש לציין בתלוש השכר את שכר המינימום כאמור שנקבע לפי סעיף 16 לחוק האמור, בהתאם לגילו של העובד.
- אולי יעניין אותך גם...
