חברה פיטרה את העובדת בזמן שהיתה בהריון, ללא היתר. הממונה עליה טען כי לא ידע על ההריון, וכי העובדת פוטרה בשל תפקוד לקוי, אך השופטת

המעסיקה טענה כי פעלה לפי בקשת התובע ושילמה לו שכר חודשי גבוה שכולל גם את עלות המעסיק בתשלום הפנסיה אך לא הצליחה להוכיח זאת. משכך

המעסיק טען שלא ידע שהמוכרת בהריון, ופיטר אותה ללא שימוע כיוון שממילא החנות נסגרה ולא היה מקום חדש להעסיק אותה.

חברת האופטיקה בה עבד התובע טענה כי הועסק כקבלן ועובדה שהוא פתח עוסק מורשה. אלא שהתחקות אחר 33 שנות עבודתו במקום לא הותירה בלב השופטת

השופטת דחתה את עמדת החברה המעסיקה, וקבעה כי על יחסי הצדדים חלות הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, לפיהן אחרי 8 שעות יומיות יש לשלם שעות

עובדת סופרמרקט פוטרה בנימוקים של "התנהגות לא ניאותה", אך בית הדין דחה את גרסת המעסיקה וקבע כי היא הפרה את הוראות חוק שיוויון הזדמנויות בעבודה.