לפני שמזמין עבודה מבקש להפסיק הצבה של עובד קבלן עליו לתת לו הזדמנות להציג את גרסתו. כך קבע בית הדין הארצי לעבודה תוך שהבהיר כי החובה כלפי עובדי הקבלן לא מסתכמת בתשלום ויש לשמור גם על כבודם
לפני כשנתיים חויבו חברת החשמל וקבלנית שסיפקה לה שירותי ניקיון לשלם 30 אלף שקל לעובד שהצבתו בתחנת הכוח בחיפה הסתיימה לדרישת החברה מבלי שנערך לו שימוע. במסגרת הכרעה בערעור שהוגש על פסק הדין התווה בית הדין הארצי לעבודה קווים מנחים בנוגע לחובת השימוע כלפי עובדי קבלן. נקבע כי טרם קבלת החלטה שפוגעת בזכויותיהם זכאים העובדים להשמיע את גרסתם ולנסות לשכנע את מזמין העבודה לשנות את דעתו. לפיכך השימוע צריך להיערך גם בפניו ולא רק בפני המעסיק שלהם (חברת הקבלן).
המקרה עסק בעובד קבלן ששימש ממונה על עובדי הניקיון בתחנת הכוח. הוא הוצב במקום במשך 23 שנים באמצעות חברות קבלן משתנות עד שב-2013 דרשה חברת החשמל להפסיק את ההצבה עקב חשד שסייע לאחד מעובדיה להחתים כרטיס נוכחות כשלא הגיע לעבודה.
ספקית שירותי הניקיון באותה תקופה "התאמה" נענתה לדרישה מיידית והודיעה על כך לעובד בשיחה טלפונית. באופן הזה הסתיימה ההתקשרות ארוכת השנים שלו עם חברת החשמל.
לפני כשנתיים בית הדין לעבודה בחיפה חייב את שתי החברות לשלם לעובד פיצויים של 30 אלף שקל על הפרת חובת השימוע. בפסק הדין נקבע כי למרות הכחשות גורפות לא ניתנה לעובד הזדמנות להשמיע את טענותיו ולא נערך בירור מקיף. עוד נקבע כי חברת החשמל הייתה חייבת להשתתף בשימוע אף שלא הייתה המעסיקה שלו.
בערעור שהגישה התאמה על פסק הדין היא טענה בין היתר כי לא היה מקום לחייב אותה בפיצויים משום שלא פיטרה את העובד ולא היה לה שיקול דעת בנוגע לסיום ההצבה. לעומתה טענה חברת החשמל כי לא היה מקום לחייב אותה בפיצוי משום שלא הייתה המעסיקה ופעלה בהתאם להסכם עם התאמה.
העובד, שטען כי נפל קורבן לעוול נוראי, הדגיש כי שתי החברות הציבו אותו בפני עובדה מוגמרת מבלי לשמוע את הצד שלו.
לא פיון על לוח שחמט
נשיאת בית הדין ורדה וירט לבנה והשופטות לאה גליקסמן וחני אופק גנדלר דחו את הערעור. בפסק דין שנכתב על ידי השופטת גליקסמן נקבע כי חובתו של מזמין עבודה כלפי עובד קבלן לא מסכמת בתשלום, ועליו לשמור גם על כבודו.
מזמין עבודה שעומד בפני החלטה בעלת השלכה מהותית על זכויותיו של עובד חייב לפיכך לקיים שימוע – אף שאינו המעסיק. בצד זאת, היקף החובה תלוי בנסיבות כגון תפקיד העובד, משך הזמן שהוצב אצלו והסיבות שגרמו להחלטה.
מכאן, שחברת החשמל לא הייתה רשאית לפעול כראות עיניה רק מכוח ההסכם עם התאמה. "עובד הקבלן, כמטבע הלשון שטבע בין הדין, אינו 'פיון על לוח השחמט', וככלל אין לקבל את הגישה כי ניתן להזיזו ממקום עבודה אחד למשנהו ללא מתן הסבר או הנמקה וללא מתן אפשרות לפעול לשינוי ההחלטה", נכתב.
עם זאת, השופטת לא סברה כי החובה מוטלת על המזמין לבדו כטענתה של התאמה. קבלן כוח אדם מחויב לסייע לעובד למצות את זכות הטיעון ואף לשמוע את עמדתו לגבי ההשלכות של ההחלטה.
לפיכך נפסק כי בית הדין לעבודה צדק. התאמה חויבה לשלם 15,000 שקל עבור שכר טרחת עורכי הדין של העובד ושל חברת החשמל.
- לא צוינו שמות עורכי דין לענייני עבודה שייצגו את הצדדים
עו"ד ליאב מלמד עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים

עדכוני שכר ומיסוי 2024: השינויים החשובים שכל מעסיק חייב להכיר
הקדמה: למה עדכוני 2024 קריטיים לעסק שלכם? שנת 2024 מביאה עמה שינויים משמעותיים בחוקי השכר, המס והעבודה בישראל. אי-עדכון המערכות והנהלים עלול להוביל לקנסות, תביעות

7 טעויות שכר הרסניות שיכולות להרוס עסק – ואיך להימנע מהן
מבוא ניהול שכר הוא אחד מהתהליכים הקריטיים ביותר בכל עסק, אך טעויות קטנות עלולות לגרום לקנסות כבדים, תביעות משפטיות ואפילו לפגיעה באמון העובדים. חישוב לא

חוק הודעה לעובד: תנאי עבודה וזכויות
מבוא חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002, הוא חוק שנועד להבטיח שכל עובד יקבל מידע ברור ומפורט על תנאי העסקתו. החוק מחייב את המעסיק לספק

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה: כל מה שצריך לדעת
מבוא חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, הוא אחד החוקים המרכזיים בתחום זכויות העובדים בישראל. מטרתו העיקרית היא למנוע אפליה במקום העבודה ולהבטיח שכל אדם יקבל

חוק שעות עבודה ומנוחה: כל מה שצריך לדעת
מבוא חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, הוא אחד מהחוקים המרכזיים המגדירים את זכויות העובדים בישראל. מטרת החוק היא להבטיח תנאי עבודה הוגנים, להגן על רווחת