בית הדין הארצי לעבודה קבע שהעובדת נהגה בחוסר תום לב וגרמה למעסיק עגמת נפש.
בנוסף, הופחתו הפיצויים שנפסקו לה בבית הדין האזורי על זכויות סוציאליות והיא חויבה להחזיר חלק מהכספים ששולמו לה.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל בחלקו ערעור שהגיש אדריכל על פסק דין שחייב אותו בתשלומי זכויות סוציאליות ודמי תיווך לשרטטת שהתפטרה מעבודתה בפתאומיות אחרי שיצאה לחופשת מחלה. בפסק הדין נקבע כי העובדת לא באמת הייתה חולה והאופן שבו התפטרה מנע ממנו את האפשרות למצוא לה מחליפה וכמעט שיתק את העסק. על כן העובדת חויבה לפצות אותו ב-30,987 שקל על עגמת נפש ואי מתן הודעה מוקדמת. בנוסף, בוטלו דמי תיווך שנפסקו לעובדת וחלק מהתשלומים על הזכויות הסוציאליות שלה הופחת. התוצאה לאחר קיזוז החיובים היא שהעובדת תשלם למעסיק 5,937 שקל.
בינואר 2014 יצאה השרטטת לחופשת מחלה בת שלושה שבועות ובתומה הודיעה על התפטרותה, ללא הודעה מוקדמת. כחצי שנה לאחר מכן היא הגישה תביעה לפיצויי פיטורים, תמורת הודעה מוקדמת, זכויות סוציאליות שונות וכן דמי תיווך של 350 אלף שקל שלטענתה המעסיק חייב לה על תיווך מול יזם בנייה.
המעסיק הכחיש את טענות העובדת וטען מנגד שהיא שיקרה לגבי חופשת המחלה ולבסוף התפטרה בפתאומיות באופן שכמעט שיתק את המשרד, וגרם לו לנזקים אדירים משום שהיה תלוי בה בכל עבודות המחשב ולא הייתה לו עובדת מחליפה. המעסיק ציין כי הלחץ בו היה נתון גרם לו למעמסה נפשית כה גדולה עד שנכנס לניתוח חירום בלבו.
בית הדין האזורי לעבודה בתל-אביב קיבל את תביעת העובדת בחלקה ופסק לה 66,390 שקל על זכויות סוציאליות, דמי תיווך חלקיים והוצאות משפט מופחתות. תביעתה לפיצויי פיטורים נדחתה אך המעסיק חויב לשחרר את מלוא הכספים שהצטברו בפוליסת ביטוח המנהלים שלה. בצד זאת, תביעת המעסיק לפיצויי עגמת נפש נדחתה אך אושר לו לקזז מהפיצויים דמי הודעה מוקדמת בסך 10,987 שקל.
על פסק דין זה הגישו הצדדים ערעורים הדדיים, כשהמעסיק ערער בין היתר על דחיית טענתו לפיצוי על עגמת נפש ועל חיובו בתשלום הזכויות הסוציאליות, ואילו העובדת ביקשה להגדיל את הסכומים שנפסקו לה.
הטעתה ביודעין
השופטות לאה גליקסמן וסיגל דוידוב מוטולה והשופט רועי פוליאק דחו את ערעורה של העובדת וקיבלו את ערעור המעסיק בחלקו.
הנקודה המרכזית שבה התקבל ערעור המעסיק הייתה לעניין עגמת הנפש שנגרמה לו. השופטים ציינו כי התברר שהמחלה שבגינה יצאה העובדת לחופשה לא הייתה ולא נבראה. נקבע כי העובדת הטעתה את המעסיק בזמן שידעה מראש שלא תשוב לעבודה, ובכך מנעה ממנו את האפשרות להיערך ולמצוא מחליפה. כך, היא כמעט שיתקה את העבודה במשרד תוך אדישות מוחלטת לנזקים שייגרמו לו.
השופטים ציינו כי בהתנהלותה "הפרה העובדת לא רק את חובתה ליתן הודעה מוקדמת להתפטרותה, אלא גם את חובת תום הלב", ומשכך חייבו אותה ב-20,000 שקל פיצויים על עגמת נפש.
בנוסף, השופטים קיבלו חלק מטענותיו של המעסיק לגבי הזכויות הסוציאליות והפחיתו את הסכומים משמעותית, וכן ביטלו את חיובו בדמי התיווך החלקיים.
בהתאם לכך, העובדת חויבה להחזיר למעסיק 33,840 שקל ולשלם לו הוצאות משפט של 7,500 שקל. מנגד, אושר קיזוז 30,987 שקל עבור הפיצויים על אי מתן הודעה מוקדמת ועגמת הנפש. התוצאה הסופית היא שהעובדת תשלם למעסיק 5,937 שקל.
- ב"כ המעסיק: דודי פרחיה ומיכל ארביב, עורכי דין לענייני עבודה
- ב"כ העובדת: עורך דין אוהד אור
עו"ד אמנון מ. שילה עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
בקרת שכר לעובדי קבלן: אתגרים ופתרונות
עובדי קבלן מהווים חלק משמעותי בכוח העבודה במגזרים רבים, החל מתעשייה ועד שירותים. מודל העסקה זה מספק גמישות תפעולית למעסיקים אך מעלה אתגרים ייחודיים, במיוחד
השלכות משפטיות של טעויות שכר: למה חשוב לבצע בקרת שכר?
ניהול שכר הוא אחד המרכיבים המרכזיים בכל ארגון, אך הוא גם אחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר. טעויות שכר, בין אם הן נובעות מתקלות טכניות, חוסר
שאלות & תשובות בנושאי רשות המסים
מבוא רשות המסים בישראל היא האחראית על גביית מסים במדינה וניהול מערכת המיסוי המורכבת. תפקידה של רשות המסים הוא גם גבייה הגנת ושקופה של מסים
רפורמת בעל עסק זעיר יוצאת לדרך
רפורמת "בעל עסק זעיר": הקלה של לעסקים קטנים רפורמת "בעל עסק זעיר" נועדה לפשט את תהליך הדיווח והשלום לעסקים קטנים בישראל, ולהפחית את הנטל הביירוקרטי
דגשים כלליים להעסקת עובדים זרים בישראל
כיצד מתחילים להעסיק עובד זר? כדי להעסיק עובד זר בישראל יש לקבל היתר מרשות האוכלוסין וההגירה. טפסים לקבלת היתר העסקה, וכן הנחיות בדבר הגשת הבקשה
