בימים אלה פורסם תיקון מס' 6 לחוק העוסק בדמי בידוד (חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש)(הוראת שעה).
מאת: עו"ד שני בניש
התיקון קובע מנגנון של השתתפות המדינה עם המעסיק בתשלום דמי בידוד, ובו מספר שינויים חדשים מן ההוראות שהיו נהוגות עד כה.
נדגיש, כי לגבי עובד שנכנס לבידוד בין 8.7.2021 ועד 4.8.2021 חל למעשה "ההסדר הישן" עליו כתבנו בתחילת המגפה בקישור להלן: השתתפות המדינה תשלום ימי בידוד
ואילו השינויים הבאים מתייחסים לבידוד שהתקיים החל מיום 5.8.2021 ועד 31.10.2021
- עובד שחלה עליו חובת בידוד בגלל נסיבות שאינן תלויות בו, יהיה זכאי לתשלום דמי בידוד בגובה שכר מלא (למעט היום הראשון) (מוגדר בחוק כ"בידוד מזכה"):
- עובד שהוא מחוסן או מחלים, אשר נדרש להיכנס לבידוד בהנחיית משרד הבריאות.
- עובד שנדרש להיכנס לבידוד בעקבות נסיעה לחו"ל אשר נשלח אליה מטעם המעסיק
- עובד שהתחסן במנת חיסון ראשונה ונדרש להיכנס לבידוד בטרם חלפו 30 יום מקבלת מנת החיסון הראשונה
- עובד שקיבל מנת חיסון שניה וטרם חלפו 7 ימים ממועד קבלת החיסון והמציא למעסיק אישור על ההתחסנות.
- עובד שמנוע מקבלת חיסון לאור סיבות רפואיות-יש להציג אישור רפואי כי העובד מנוע מלהתחסן.
- עובד שהוא "הורה מלווה"
- הורה מלווה (כאמור זכאי לדמי בידוד בגובה שכר מלא):
- עובד שנאלץ להיעדר מעבודתו בשל חובת בידוד שחלה על ילדו (מתחת לגיל 16 ו/או שילדו בעל מוגבלות הנדרש לסיוע, ובנוסף שלא חזר מחו"ל ולא חלה בקורונה).
- הזכאות לדמי בידוד תחול רק לגבי הורה אחד.
- על ההורה המלווה למסור למעסיק הצהרה לפיה אין לילד הורה אחר שהוא "עובד בבידוד מזכה" או שהוא הורה מלווה או משום שההורה הנוסף הוא עובד עצמאי וחדל מעיסוקו בשל בידוד הילד והוא מסר דיווח לגבי הבידוד של ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור;
- שיעור דמי בידוד מופחתים לעובד שאינו תחת "בידוד מזכה":
עובד שלא התחסן ואינו מוגדר כמחלים ולא מנוע מלהתחסן בשל סיבה רפואית יהיה זכאי לדמי בידוד מופחתים בגובה 75% מהשכר בלבד. - תקופת הבידוד המזערית קוצרה ל-7 ימים
- ניכוי ימי מחלה מהצבירה
- עובד ששהה בבידוד יחויב עד שלושה ימי מחלה מצבירת ימי המחלה (במקום עד ארבעה ימים לפי ההסדר הקודם);
- לגבי הורים מלווים ששהו בבידוד לסירוגין עם ילדם, יחויבו באופן יחסי לימי ההיעדרות של כל אחד מהם מתוך כלל ימי ההיעדרות אולם לא יותר מ- 3 ימים לשניהם יחד;
- עובד שאין ברשותו ימי מחלה צבורים – ימי הבידוד ינוכו על חשבון צבירה עתידית (מינוס ימי מחלה). במקרה שיחסי העבודה יסתיימו בטרם צבר העובד ימי מחלה מהם ניתן לקזז את ימי המחלה המחויבים, ניתן יהיה לקזז את ימי המחלה המחויבים מצבירת ימי החופשה של העובד, ואם לא נותרה לעובד יתרת חופשה מספקת, העובד לא יהיה חייב בגין ימי המחלה המחויבים הנותרים.
- זכאות לדמי בידוד מהיום הראשון, לפי הסדר מיטיב:
עובד אשר חל עליו הסדר לפיו זכאי לתשלום דמי מחלה מהיום הראשון למחלה -המעסיק רשאי להודיע לו כי לא יהיה זכאי לתשלום בעד יום ההיעדרות הראשון בשל הבידוד. אולם, אם מדובר בהסדר מיטיב בנוגע לדמי בידוד (ולא לדמי מחלה) הרי שהזכאות לדמי בידוד במקרה זה תהא מן היום הראשון.נבהיר כי שפוי למעסיק ששילם דמי בידוד לפי הסדר מיטיב ושילם דמי בידוד גם עבור יום המחלה ראשון, לא יהיה זכאי לשיפוי בעד העלות שנשא עבור יום ההיעדרות הראשון
- דין תקופת דמי הבידוד כדין שכר מחלה; דהיינו, מדובר בחלף שכר, לעניין הפרשות סוציאליות וצבירת ותק וכמו חן חל איסור פיטורים בזמן בידוד.
- שיפוי מעסיקים ע" המדינה: הוארכה האפשרות להגיש בקשה להחזר כספי מביטוח לאומי בשל כניסה לבידוד מ 60- יום ל 90- יום מתום החודש מתום החודש בו שהה העובד בבידוד.
- מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד, המוסד לביטוח לאומי ישפה אותו בשיעורים להלן מ"העלות שבה נשא המעסיק":
- עד יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד – 100%;
- בעד שאר ימי העבודה:
למי שהעסיק ביום 1 באוגוסט עד 20 עובדים – 75%
למי שהעסיק ב-1 באוגוסט מעל 20 עובדים – 50%
העלות בה נשא המעסיק- סכום המתקבל מצירוף דמי בידוד שישלם המעסיק בפועל וסכום השווה לעלויות הנלוות ששילם בפועל ולא יותר מ- 30% מדמי הבידוד ששילם לעובד.
שיפוי מעסיקים של עובדים זרים ופלסטינאים – מי שמעסיקים עובדים זרים חוקיים או תושבי שטחים בעלי היתר עבודה, זכאים לתשלום עבור ימי הבידוד של העובדים בהתאם לתנאי הזכאות.
בקרת שכר לעובדי קבלן: אתגרים ופתרונות
עובדי קבלן מהווים חלק משמעותי בכוח העבודה במגזרים רבים, החל מתעשייה ועד שירותים. מודל העסקה זה מספק גמישות תפעולית למעסיקים אך מעלה אתגרים ייחודיים, במיוחד בכל הנוגע לבקרת שכר. טעויות בניהול שכר לעובדי קבלן עלולות להוביל לחשיפות משפטיות, פגיעה בזכויות עובדים וקנסות רגולטוריים. במאמר זה נבחן את האתגרים הייחודיים הנלווים לבקרת שכר לעובדי קבלן ונציג פתרונות להתמודדות מיטבית עם סוגיות אלו. הגדרת עובדי קבלן ומאפייניהם הייחודיים עובדי קבלן מועסקים על ידי חברה חיצונית המספקת שירותים לארגון הלקוח. עובדים אלו אינם תחת ניהול ישיר של הארגון,
השלכות משפטיות של טעויות שכר: למה חשוב לבצע בקרת שכר?
ניהול שכר הוא אחד המרכיבים המרכזיים בכל ארגון, אך הוא גם אחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר. טעויות שכר, בין אם הן נובעות מתקלות טכניות, חוסר ידע או שגיאות חישוב, עלולות להוביל להשלכות משפטיות חמורות. מעבר לכך, הן עלולות לפגוע במוניטין הארגון, להוביל לתביעות משפטיות מצד עובדים ולהשפיע על האמון הפנימי בארגון. בקרת שכר היא תהליך חיוני שמטרתו לזהות, לתקן ולמנוע שגיאות בשכר. במאמר זה נדון בהשלכות המשפטיות של טעויות שכר, נציג מקרי בוחן ונראה כיצד בקרת שכר יכולה למנוע את אותם סיכונים. מהי בקרת שכר
מקרי בוחן: איך בקרת שכר סייעה לארגונים לחסוך ולייעל תהליכים
בקרת שכר היא אחד הכלים האסטרטגיים המרכזיים בניהול פיננסי יעיל של ארגונים. בעידן שבו טעויות שכר עלולות להוביל להפסדים כספיים ולחשיפות משפטיות, חשיבותה של בקרת שכר רק הולכת וגוברת. מאמר זה יציג מקרי בוחן אמיתיים מארגונים שיישמו בקרת שכר, תוך הדגשת התועלות שהושגו בתהליך – חיסכון משמעותי, התייעלות תפעולית ושיפור תהליכים ארגוניים. חלק 1: מהי בקרת שכר ולמה היא חשובה? הגדרת בקרת שכר בקרת שכר היא מערכת של בדיקות וביקורות המיועדות להבטיח דיוק בתשלומים לעובדים, עמידה בתקנות החוק ושקיפות בתהליכי השכר. חשיבות בקרת שכר מניעת
שאלות & תשובות בנושאי רשות המסים
מבוא רשות המסים בישראל היא האחראית על גביית מסים במדינה וניהול מערכת המיסוי המורכבת. תפקידה של רשות המסים הוא גם גבייה הגנת ושקופה של מסים למימון שירותים הציבוריים והפעילות הממשלתית. עבור אזרחים ועסקים, הבנת חוקי המס, החובות והזכויות, היא מפתחת להתנהלות כלכלית תקינה ויעילה. מדריך זה נועד לספק שאלות ותשובות נפוצות בתחומים מרכזיים כמו מס הכנסה, מע"מ, מס שבח ומיסוי מקרקעין, ולספק מידע נגיש וברור לכלל הציבור. טבלה: שאלות ותשובות נפוצות בנושאי רשות המסים מספר שאלה תשובה 1 מהו מס הכנסה? מס המוטל על הכנסת
רפורמת בעל עסק זעיר יוצאת לדרך
רפורמת "בעל עסק זעיר": הקלה של לעסקים קטנים רפורמת "בעל עסק זעיר" נועדה לפשט את תהליך הדיווח והשלום לעסקים קטנים בישראל, ולהפחית את הנטל הביירוקרטי עליהם. הרפורמה מציעה את ההשפעה הקלות על מחזור העסקים של בעלי עסקים שנתי של עד 120,000 ש"ח, תוך תנאים יצירתיים שיאפשרו להם להפעיל בדיקות בפיתוח עסקים במקום בעבודה בבירוקרטיה. מהי רפורמת "בעל עסק זעיר"? הרמה מיועדת שנת לעסקים זעירים, המוגדרים כבעלי מחזור שנתי נמוך מ-120,00 אלה0 ש"ח. עסקים יכולים להירשם כ"בעל עסק זעיר" מול רשות המסים וליהנות מהקלות מקומות פטור
דגשים כלליים להעסקת עובדים זרים בישראל
כיצד מתחילים להעסיק עובד זר? כדי להעסיק עובד זר בישראל יש לקבל היתר מרשות האוכלוסין וההגירה. טפסים לקבלת היתר העסקה, וכן הנחיות בדבר הגשת הבקשה ותשלום אגרה ניתן למצוא באתר רשות האוכלוסין וההגירה. חוזה עבודה – חוזה העסקה לעובד זר עם הסדרת הרישום וקבלת רישיון לעבודה בישראל מרשות האוכלוסין וההגירה, יש למסור לעובד חוזה עבודה (הסכם יחסי עבודה) כמפורט בחוק כפי שיובא להלן, בשפתו של העובד. חלה חובה לחתום על הסכם העבודה בכתב ובשפה מובנת לעובד עוד טרם תחילת העסקה. על פי סעיף 1(ג) לחוק