מה זה גילוי מרצון במס הכנסה – ומתי שווה לשקול את זה?

 מבוא

גילוי מרצון במס הכנסה הוא מושג משפטי וכלכלי שזכה לחשיפה נרחבת בשנים האחרונות, בעיקר בקרב בעלי עסקים, משקיעים בחו"ל, יורשים של נכסים פיננסיים ויחידים המחזיקים כספים שלא דווחו. תוכנית גילוי מרצון מאפשרת לאנשים ולחברות לדווח על הכנסות או נכסים שלא הוצהרו בזמן לרשות המיסים, תוך קבלת חסינות מסוימת מהליכים פליליים – כל עוד הדיווח נעשה בתום לב ולפני שהחלה חקירה רשמית.

מדובר באחד הכלים המשמעותיים שברשות המיסים בישראל משתמשת בו על מנת "להחזיר" כספים לשוק החוקי, להגדיל את גביית המס ולמנוע העלמות מס בהיקפים גדולים. עם זאת, רבים מהציבור – כולל יזמים, בעלי עסקים קטנים, ואף שכירים – אינם מכירים את ההליך לעומקו ולא יודעים מתי ומדוע כדאי לשקול אותו.

במאמר זה נסקור את מושג הגילוי מרצון, נבין מה הוא כולל, מהם התנאים לקבלת הפטור מהליך פלילי, מהי המשמעות הכלכלית והמשפטית, למי הוא רלוונטי, אילו יתרונות יש בו, ואילו סיכונים יש לשקול לפני שניגשים להליך. בנוסף, נציע טבלה מסכמת ונציג את מילות המפתח המרכזיות לקידום בגוגל.

שלבי הליך הגילוי מרצון

1. התייעצות ראשונית עם עורך דין או יועץ מס – יש לבחון את המצב הקיים, להבין את היקף ההכנסות או הנכסים הלא מדווחים ולבנות אסטרטגיה.
2. הגשת בקשה ראשונית לרשות המיסים – ניתן להגיש בקשה בשני אופנים: אנונימי (בשלב ראשון) או גלוי (מהרגע הראשון).
3. בדיקת הרשות את הבקשה – רשות המיסים בוחנת אם הבקשה עומדת בתנאים, אם היא הוגשה לפני פתיחת חקירה או בדיקה.
4. הסדרת חוב המס – במקרה שהבקשה מתקבלת, יש לשלם את המס על ההכנסות המדווחות, כולל ריביות והצמדות – אך ללא קנסות פליליים.
5. חתימה על הסכם סופי – הצדדים חותמים על הסכם לפיו רשות המיסים מתחייבת שלא לפתוח בהליך פלילי, והמבקש משלם את מלוא חובו.

מי זכאי להגיש בקשת גילוי מרצון?

• יחידים – אזרחים ישראלים המחזיקים כספים או נכסים לא מדווחים בישראל או בחו"ל.
• חברות – עסקים שלא דיווחו במלואם על הכנסותיהם.
• יורשים – שירשו חשבונות בנק בחו"ל או נכסים, ולא היו מודעים לכך שלא דווחו.
• ישראלים חוזרים – שגרו בחו"ל והחזיקו שם נכסים, ולא ביצעו דיווח כנדרש בעת שובם.
• תושבי חוץ בעלי קשרים עסקיים לישראל.

אילו סוגי נכסים והכנסות ניתן לכלול בגילוי מרצון?

• חשבונות בנק בחו"ל שלא דווחו
• נכסי נדל"ן בארץ או בחו"ל
• מניות, קרנות נאמנות, תיקי השקעות
• הכנסות משכר דירה שלא דווחו
• הכנסות מעסק או עבודה עצמאית
• כספים שהועברו בירושה
• רווחי הון שהתקבלו מחוץ למערכת המדווחת

יתרונות מרכזיים של הגילוי מרצון

1. פטור מהליך פלילי – כל עוד המבקש עומד בתנאים, רשות המיסים לא תפתח בהליכים פליליים.
2. שקיפות מול הרשויות – יצירת מערכת יחסים אמינה מול רשות המיסים לעתיד.
3. הפחתת סיכונים עסקיים ואישיים – במיוחד עבור אנשי מקצוע, בעלי רישיון או תפקיד ציבורי.
4. אפשרות להסדרה מדורגת – לעיתים ניתן לפרוס תשלומים או להגיע להסכמות מס.
5. הימנעות מחשיפה בינלאומית – במסגרת הסכמי שיתוף מידע בין מדינות, אי-דיווח צפוי להתגלות גם מחו"ל.

חסרונות או סיכונים בהליך גילוי מרצון

• חיוב במס מלא – אין פטור מתשלום מס, רק מקנסות פליליים.
• דרישה לחשוף פרטים מלאים – לא ניתן להעלים פרטים מסוימים או לנסות 'להסתיר חלקית'.
• תהליך בירוקרטי לא קצר – דורש הכנה, סבלנות ולעיתים מו"מ מתמשך מול הרשויות.
• אי קבלת הבקשה – במידה ורשות המיסים תמצא שהבקשה לא בתום לב, ההליך עלול להיפסל.
• חשיפת מידע אישי – כולל מסמכים בנקאיים, חוזים, תצהירים ועוד.

גילוי מרצון אנונימי לעומת גילוי גלוי

טיפים חשובים לפני הגשת בקשה לגילוי מרצון

• ליווי מקצועי הכרחי – עורך דין מומחה למיסוי או יועץ מס מנוסה.
• איסוף כל המסמכים הרלוונטיים מראש – דפי בנק, חוזים, אישורים, הצהרות הון.
• שקיפות מלאה – ניסיון להסתרת פרטים יוביל לדחיית הבקשה.
• בדיקה שאין הליכים תלויים ועומדים – ברגע שנפתחת חקירה, אין אפשרות להגיש בקשה.
• שיקול של עלות מול תועלת – לעיתים תשלום המס עשוי להיות זניח יחסית לסיכון הפלילי.

מקרים אמיתיים מהשטח

• יורש שגילה לאחר מות אביו חשבון בנק בשווייץ – לאחר התייעצות הגיש גילוי מרצון, שילם מס בלבד וחסך תביעה פלילית.
• בעל עסק קטן שהעלים הכנסות של כמה שנים – פנה עם עורך דינו לגילוי מרצון, שילם סכום מס ונסגר ההליך ללא כתב אישום.
• שכיר שהשקיע במטבעות דיגיטליים – לא דיווח על רווחי מכירה, אך במסגרת גילוי מרצון הצליח להסדיר את המעמד.

שילוב הליך גילוי מרצון עם ירושות או סגירת עסקים

לעיתים הליך גילוי מרצון מבוצע כחלק מתהליך רחב יותר, למשל:

• בעת מכירת נכסים שהתקבלו בירושה – כדי להסדיר מיסוי בעת המכירה.
• בעת סגירת עסק משפחתי – כדי לנקות את הדוחות ולטפל ב"שאריות" לא מדווחות.

מתי רשות המיסים עלולה לדחות את הבקשה?

• פתיחת חקירה או בדיקה בנושא קודם להגשה
• הגשה לא בתום לב או עם פרטים חסרים
• ניסיון להגיש בקשה חלקית ולהסתיר מידע
• מקרים בהם המבקש כבר נחשף במסמכים חיצוניים (למשל מחו"ל)

טבלה – השוואה בין הגשת גילוי מרצון לבין המתנה יזומה

סיכום

הליך גילוי מרצון במס הכנסה הוא הזדמנות אמתית לאנשים פרטיים ולעסקים להסדיר את מעמדם מול רשות המיסים ולחזור לפעול במסגרת החוק, תוך הקטנת חשיפה להליכים פליליים וסנקציות חמורות. כמו כל מהלך משמעותי, הוא דורש ליווי מקצועי, תכנון מוקדם והבנה עמוקה של הסיכונים וההזדמנויות.

אם יש לכם חשש שמא לא דווחו כל ההכנסות שלכם, או אם אתם שוקלים להסדיר כספים או נכסים שהתקבלו בעבר ולא דווחו – זה הזמן לבדוק את האפשרות להליך גילוי מרצון. ההסדרה עשויה להיות ההבדל בין התמודדות שקטה מול הרשויות לבין חקירה, כתב אישום ונזקים תדמיתיים וכלכליים חמורים.