מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) – חלק 1

• אי אפשר להכריח נשים לפרוש לפני גיל 67.
• בחלק מקרנות הפנסיה ניתן להתחיל לקבל תשלומים גם מגיל 60 .

• ניתן לקבל קצבת זיקנה בגיל מוקדם יותר (ולכל המוקדם בגיל פרישה מעבודה) וזאת בכפוף למבחן הכנסות ).

• תלוי. גיל הפרישה מאפשר להתחיל לקבל קצבת זיקנה מהמוסד לביטוח לאומי, בכפוף למבחן הכנסות.

• לא. גיל הפרישה הוא הגיל הכי מוקדם שבו ניתן לקבל קצבת זיקנה, ורק אם עומדים במבחן ההכנסות.

• התעודה מקנה הנחות והטבות שונות 

• הקצבה הבסיסית ליחיד היא בסך:
  • 1,680 ₪ עד גיל 80
  • 1,775 ₪ מעל גיל 80
• בגלל שלרוב הפורשים יש שנות ותק בביטוח לאומי היא יכולה לגדול בשיעור של עד 50%, לסכומים הבאים:
  • 2,520 ₪ עד גיל 80.
  • 2,662.5 ₪ מעל גיל 80.

כדי להעריך את גובה הפנסיה החודשית כדאי לעשות כמה דברים:

• לרכז את הדוחות השנתיים האחרונים שקיבלתם שבהם יש פירוט של הזכויות שנצברו כולל תשלומים חודשיים צפויים.
• להירשם למסלקה הפנסיונית שמשרד האוצר יזם (השירות כרוך בעלות סמלית - ראו מחירון שירותי המסלקה) ותוך כמה ימים לקבל ריכוז מידע מלא. למידע נוסף ראו מידע על החשבונות הפנסיוניים וקרנות השתלמות באמצעות המסלקה הפנסיונית.

• חשוב מאוד לקבל ייעוץ פנסיוני כולל התייחסות להיבטי מיסוי.
• חשוב לרכז את המידע לפני שפונים לייעוץ.

• חסכונות פנסיוניים ישנים וקטנים שניתן לאתר בעזרת משרד האוצר ולפדות במידת הצורך.
• אם אתם במסלול פנסיה תקציבית מעל ל-35 שנה ייתכן שאתם זכאים להחזר דמי ההשתתפות שלכם על השנים שמעבר ל-35 שנות הצבירה.
• פדיון ימי חופשה, אם יש.
• קרנות השתלמות.
• מענק פרישה (ניתן ע"י חלק מהמעסיקים).
• חסכונות נוספים.

• לפני שפונים למימוש של חסכונות כאלה חשוב להתייחס לשאלת המיסוי.
• אם לא חושב לכם אוטומטית החזר בפנסיה התקציבית תוכלו לפנות למינהלת הגמלאות במשרד האוצר.
• שימו לב שרבים מכם צברו חסכונות בקרנות השתלמות שונות. חשוב לאתר את כולם, כולל חשבונות לא פעילים, באתר משרד האוצר.

• פנסיה תקציבית (בעיקר לעובדי המגזר הציבורי)
• קרנות פנסיה ותיקות
• קרנות פנסיה חדשות (פנסיה צוברת)
• ביטוח מנהלים (קצבתי והוני)
• קופות גמל

• ראו פירוט בהמשך המדריך.
• אחד השיקולים המרכזיים בהחלטה על אופן משיכת כספי החיסכון הפנסיוני הוא גודל הקצבה החודשית לעומת אפשרות להוון (למשוך כסכום חד פעמי) חלק מהחיסכון.
• שימו לב שרבים מכם צברו חסכונות פנסיוניים שמפוזרים בכמה מקומות. חשוב לאתר את כולם, כולל איתור חשבונות לא פעילים באתר משרד האוצר.

• ודאי. ניתן לבקש להמשיך בעבודה הנוכחית או להתחיל עבודה חדשה.
• גובה ההכנסה מהעבודה עשוי לדחות את גיל קבלת קצבת הזיקנה לגיל הזכאות המוחלטת, ולזכות את מי שממשיך לעבוד בתוספת דחיית קצבת זיקנה כאשר יתחיל לקבל אותה מאוחר יותר.

• בחלק ניכר מהמקרים ההכנסה הממוצעת נטו (פנסיה + קצבת זיקנה) לעובד שפורש צפויה להיות נמוכה משמעותית משכר הנטו האחרון שלו.
• ככל שהזמן עובר, הפער בין מעמדכם הכלכלי לפני הפרישה ואחריה צפוי עוד להתרחב מכיוון שהפנסיה צמודה למדד בעוד שהשכר הריאלי במשק עולה לאורך זמן ובעיקר ברמות השכר הגבוהות.

באופן כללי, ההוצאה השוטפת של פנסיונרים גבוהה יותר מכמה סיבות:

• הטבות רבות שניתנו במסגרת העבודה, כגון רכב, טלפון וארוחות מסובסדות, כבר לא ניתנות יותר, ויש למצוא להם מקור מימון חלופי.
• התקופה שלאחר הפרישה הופכת רבים מכם לסבים/סבתות "מקצועיים", על כל ההוצאות הכרוכות בכך.
• נמצאים יותר בבית ולכן יש עלייה בהוצאות חימום, מיזוג וכו'.
• יותר זמן פנוי מפתה לצאת לבילויים, טיולים לחו"ל, בתי קפה וכו'.

הצורך בעובד זר קשור לרוב לזכאות לגמלת סיעוד שעשויה להתחיל מסכום של 1,408 ₪ עד קרוב ל-5,564 ₪ לחודש, בהתאם לרמת הזכאות (ראו פרטים באתר המוסד לביטוח לאומי).