המעסיק טען שלא ידע שהמוכרת בהריון, ופיטר אותה ללא שימוע כיוון שממילא החנות נסגרה ולא היה מקום חדש להעסיק אותה.
השופטת הבהירה כי גם בנסיבות אלה, יש לעשות את הדברים בצורה מסודרת ועל פי חוק.
סגנית נשיאת בית הדין האזורי לעבודה, השופטת הדס יהלום, הורתה לחברה לשלם כ-76,000 שקל פיצויים לעובדת שפוטרה, עבור זכויות שונות שלא שולמו לה. חלק ניכר מהפיצוי שנפסק (33,600 שקל) ניתן עבור הפרת חוק עבודת נשים, בשל העובדה שהתובעת פוטרה בזמן הריון, ללא היתר מהממונה על פי חוק עבודת נשים במשרד העבודה והרווחה.
התובעת הועסקה כמוכרת נעליים בקניון החל מאוקטובר 2012. בסוף שנת 2016, לאחר למעלה מארבע שנות עבודה, היא פוטרה בשיחת טלפון, יחד עם כל העובדים הנוספים, בשל סגירת החנות.
בזמן שפוטרה היא היתה בהריון. אלא שהיא לא קיבלה זכויות כלשהן על פיטוריה. בתביעתה היא תבעה פיצויי פיטורים וזכויות סוציאליות נוספות, וכן פיצוי בגין פיטורים בהריון.
התובעת העידה שפוטרה בהיותה בהריון, ללא שימוע, בשיחת טלפון, ומבלי שנערך לה "גמר חשבון". עוד העידה שפנתה למנהל החברה פעמים רבות אולם לא קיבלה מכתב פיטורים ואף לא פיצויי פיטורים וזכויות אחרות.
מנהל החברה-הנתבעת העיד כי כחצי שנה לפני סגירת החנות נוהלו מגעים עם הנהלת הקניון על עתיד החנות, לאור קשיים כלכליים של הנתבעת. לדבריו, החנות נסגרה ללא התראה מראש, בהוראה של הנהלת הקניון, שמצאה שוכר חלופי לחנות.
המנהל אישר שכל עובדי החנות, כולל התובעת, פוטרו בשיחת טלפון שלו או של אחותו. לטענתו, לא היה מקום לערוך שימוע לעובדים, שכן ממילא החנות נסגרה ולא היה מקום נוסף שבו ניתן היה להעסיקם.
בנוסף לכך הוא טען שלא ידע שהתובעת בהריון, והיא הודיעה לו על כך רק בזמן הפיטורים.
אי ידיעה אינה פוטרת
במהלך אחד הדיונים הצדדים הגיעו להסכמות בדבר זכותה של התובעת לפיצויי פיטורים, ולפיצויים עבור דמי הודעה מוקדמת, וכן עבור סכומים שהנתבעת לא העבירה לקרן פנקיה ולתגמולים – בסכום כולל של כ-38,000 שקל.
מה שנותר הוא סוגיית אופן הפיטורים – ללא שימוע – וכן העובדה שהתובעת היתה בהריון.
בעניין השימוע, השופטת יהלום סברה כי על אף שהחנות נסגרה, הנתבעת היתה צריכה לזמן את התובעת בצורה מסודרת, ליידע אותה על סגירת החנות, לערוך לה גמר חשבון ולשלם את זכויותיה, ולפחות למסור לה מכתב פיטורים. מאחר שכל אלה לא נעשו, השופטת פסקה לתובעת פיצוי בגין היעדר שימוע, בסך 5,000 שקל – פיצוי על הצד הנמוך מאחר שהחנות נסגרה.
בהמשך פסק הדין השופטת פסקה לתובעת פיצוי על פי חוק עבודת נשים,תוך שהבהירה כי "אי ידיעת המעסיק על ההריון במועד הפיטורים, אינה פוטרת אותו מחובת קבלת היתר לפיטורים, מיד לאחר שמובא לידיעתו כי העובדת בהריון". כלומר, משהודה המעסיק שנאמר לו בעת הפיטורים שהיא בהיריון, היה צריך לעצור ולפנות לממונה על פי חוק.
כמו כן, השופטת הסבירה שגם קשיים כלכליים של המעסיק או סגירת העסק, אינם מצדיקים פיטורים ללא קבלת היתר. לכל היותר הם יכולים להוות נימוק לממונה להתיר את הפיטורים.
עם זאת, הפיצוי שנפסק הוא הקבוע בחוק (לפי השכר כפול מספר חודשי ההריון בנוסף לתקופה המוגנת בחוק), ללא פיצוי בגין נזק לא ממוני, וזאת כיוון שלא הוכח מתי התובעת הודיעה לנתבעת על היותה בהריון.
הנתבעת חויבה לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 10,000 שקל.
· ב"כ התובעת: עו"ד חג'ג'
· ב"כ הנתבעת: לא צוין
עו"ד אמנון מ. שילה עוסק/ת ב- דיני עבודה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.
עוד מאמרים
בקרת שכר לעובדי קבלן: אתגרים ופתרונות
עובדי קבלן מהווים חלק משמעותי בכוח העבודה במגזרים רבים, החל מתעשייה ועד שירותים. מודל העסקה זה מספק גמישות תפעולית למעסיקים אך מעלה אתגרים ייחודיים, במיוחד
השלכות משפטיות של טעויות שכר: למה חשוב לבצע בקרת שכר?
ניהול שכר הוא אחד המרכיבים המרכזיים בכל ארגון, אך הוא גם אחד התחומים המורכבים והרגישים ביותר. טעויות שכר, בין אם הן נובעות מתקלות טכניות, חוסר
שאלות & תשובות בנושאי רשות המסים
מבוא רשות המסים בישראל היא האחראית על גביית מסים במדינה וניהול מערכת המיסוי המורכבת. תפקידה של רשות המסים הוא גם גבייה הגנת ושקופה של מסים
רפורמת בעל עסק זעיר יוצאת לדרך
רפורמת "בעל עסק זעיר": הקלה של לעסקים קטנים רפורמת "בעל עסק זעיר" נועדה לפשט את תהליך הדיווח והשלום לעסקים קטנים בישראל, ולהפחית את הנטל הביירוקרטי
דגשים כלליים להעסקת עובדים זרים בישראל
כיצד מתחילים להעסיק עובד זר? כדי להעסיק עובד זר בישראל יש לקבל היתר מרשות האוכלוסין וההגירה. טפסים לקבלת היתר העסקה, וכן הנחיות בדבר הגשת הבקשה