כללים לחישוב מספר ימי החופשה

קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית

מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים בהתאם לוותק בעבודה אצל המעסיק, נקבע בחוק לפי שני קריטריונים:

1. מספר שנות העבודה – כלומר, מספר השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) בהן התקיימו יחסי עבודה בין העובדים והמעסיק.
2. מספר ימי העבודה בפועל, במהלך השנה – כלומר, מספר הימים בהם עבדו העובדים בפועל, במהלך אותה שנה קלנדרית, אצל אותו מעסיק.

שנת עבודה מלאה 

שנת עבודה המזכה עובדים במספר ימי חופשה לפי הוותק, בשני מקרים:

1. אם יחסי העבודה התקיימו ברציפות בכל החודשים בשנה קלנדרית, והעובדים עבדו בפועל 200 ימים לפחות באותה שנה אצל המעסיק.
2. אם יחסי העבודה התקיימו רק בחלק מהשנה הקלנדרית והעובדים עבדו בפועל 240 ימים לפחות באותה שנה אצל המעסיק. כגון: עובדים שהחלו לעבוד אצל המעסיק לאחר תחילת השנה (הקלנדרית), או שחדלו לעבוד אצל המעסיק לפני תום אותה שנה.

שנת עבודה חלקית

שנת עבודה המזכה עובדים בחלק יחסי ממספר ימי החופשה, לפי הוותק, בשני מקרים:

1. אם יחסי העבודה התקיימו ברציפות, בכל החודשים בשנה קלנדרית והעובדים עבדו אצל המעסיק באותה שנה פחות מ-200 ימים בפועל. מספר ימי החופשה שלהם זכאי עובדים, במקרה זה, מחושב בהתאם ליחס שבין מספר ימי העבודה בפועל באותה שנה, לבין 200, כאשר ימי עבודה חלקיים לא נכללים בחישוב.
   דוגמא: בשנת העבודה החמישית עובד המועסק 6 ימי עבודה בשבוע זכאי ל-14 ימי חופשה. לפיכך העובד יהיה זכאי ל-10 ימי חופשה בעד שנת העבודה החמישית, אם במהלכה הוא עבד בפועל 150 ימים בלבד (לפי החישוב: 150/200*14=10).
2. אם יחסי העבודה התקיימו רק בחלק מהשנה הקלנדרית והעובדים עבדו אצל המעסיק פחות מ-240 ימים בפועל באותה שנה. מספר ימי החופשה שלהם זכאים עובדים במקרה זה, מחושב בהתאם ליחס שבין מספר ימי העבודה בפועל באותה שנה, לבין 240, כאשר ימי עבודה חלקיים לא נכללים בחישוב.
   דוגמא: בשנת העבודה החמישית עובדת המועסקת 6 ימי עבודה בשבוע זכאית ל-14 ימי חופשה. לפיכך העובדת תהיה זכאית בעד שנת העבודה החמישית, ל-7 ימי חופשה בלבד, בעד שנת העבודה הראשונה, אם במהלכה היא עבדה בפועל פחות מ-120 ימים בלבד (לפי החישוב: 120/240*14=7).