לקוחות נכבדים, בעקבות ההסלמה הביטחונית, הלימודים בוטלו והושבתו מקומות העבודה מהדרום ועד גוש דן.
ע"פ חוק ההתגוננות האזרחית, תשי"א-1951, אם ניתנה הנחיה מהעורף להישאר במקלטים אזי לא ניתן לחייב את העובד להופיע לעבודה. בהתאם להנחיות משרד הכלכלה, כל האזרחים חייבים להישמע להוראות פיקוד העורף.
בשנת 2006 חוקק חוק הגנה על עובדים בשעת חירום התשס"ו- 2006, האוסר על המעסיקים לפטר עובדים אשר נעדרו ממקום עבודתם כתוצאה מהוראות שניתנו עקב קיומו של מצב מיוחד בעורף או בגלל שההורים צריכים לשמור על ילדיהם מכיוון שבוטלו הלימודים.
במידה ועובד נעדר מעבודתו עקב הוראות מפורשות של פיקוד העורף ומעבידו ימסור לו הודעת פיטורים עקב אי התייצבות ממושכת ללא אישורו, בית הדין לעבודה יהיה רשאי לבטל הודעה שכזו.
עם זאת, אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד יהיה חייב להגיע לעבודה ואי התייצבותו לעבודה במקרה זה עשויה להיות עבירה פלילית והעובד לא יהיה זכאי לקבל שכר.
אשר לתשלום שכר או חופשה אין הדבר מוסדר בחקיקה, אי היכולת להתייצב לעבודה נחשבת ל"כוח עליון" ולכן המעסיק אינו חייב בתשלום וזאת בהיעדר הוראה חוקית אחרת.
סעיף 18 ב לחוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע, כי אם נעדר עובד מעבודתו בימים בהם היה מקום מגוריו או מקום עבודתו באזור הכרזה, אסור לנכות ימי חופשה בגין תקופת ההיעדרות ויש לשלם לעובדים שכר על פי הסכומים שנקבעו בהסכם עם הסתדרות העובדים וסכומים אלה ייחשבו כשכר עבודה. חשוב להבהיר כי הסעיף יחול רק אם יתגבש הסכם מהסוג האמור וכרגע אין זכות לשכר אלא זכות להיעדר.
ניסיון העבר מלמד שנעשו ביוזמת ההסתדרות הסדרים מיוחדים במשק לצורך פיצוי עובדים ומעסיקים בעת חירום והוסדר תשלום שכר/ פיצוי לעובדים שנאלצו להיעדר מהעבודה בשל מצב החירום.
אם ניתנה הוראה של פיקוד העורף האוסרת עבודה ביישוב בו נמצא מקום העבודה, יוכל המעסיק לתבוע פיצוי במסגרת תקנות מס רכוש וקרן פיצויים (תשלום פיצויים) (נזק מלחמה ונזק עקיף) וזאת במידה ושר האוצר יכריז על הישובים בהם לא ניתן להגיע לעבודה, כיישובי ספר.
