הפקדות לביטוח פנסיוני לקרן השתלמות ולקופת גמל

מועד העברת הכספים

• על המעסיק חלה חובה להעביר את התשלומים לביטוח הפנסיוני או לקרן השתלמות במועד המוקדם מבין שני המועדים הבאים:
  • שבעה ימי עסקים מיום תשלום המשכורת החודשית לעובד.
  • חמישה עשר ימים מתום החודש שבעדו על המעסיק לשלם את המשכורת לעובד.
• מעסיק שלא העביר את הכספים אל הגוף הפנסיוני או לקרן ההשתלמות במועד, חייב לשלם לקופת הגמל ריבית, החל מהיום 16 בחודש העוקב לחודש העבודה שבעדו נדרשה הפקדת התשלומים ועד למועד התשלום בפועל. שיעור הריבית הוא שיעור ריבית הפיגורים בשל איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית שמפרסם החשב הכללי של מדינת ישראל מזמן לזמן.

הלנת שכר

• אם המעסיק לא העביר את הכספים לקרן השתלמות, לקרן הפנסיה, לקופת הגמל או לחברת הביטוח, המנהלת את ביטוח המנהלים של העובד, תוך 21 יום מהיום שבו רואים את השכר כמולן (כלומר, אם לא העביר את הסכומים תוך 30 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק), ייחשבו סכומים אלה כשכר מולן (אפילו אם השכר עצמו שולם בזמן ולא היה מולן).
• החובה להעביר את הסכומים במועד הנ"ל חלה גם על הסכומים שהמעסיק ניכה משכר העובד וגם על הסכומים שעל המעסיק להעביר לביטוח הפנסיוני מבלי לנכות משכר העובד (למשל חלקו של המעסיק בקרן השתלמות או בפנסיה/בקופת גמל/בביטוח מנהלים, כולל תשלום רכיב הפיצויים).

• לקופת הגמל (קרן הפנסיה, ביטוח מנהלים, קופת גמל) יש זכות לתבוע את המעסיק על פיצויי הלנה בגין הפקדות שלא בוצעו לקופת הגמל.

עבירה פלילית

• מעסיק שניכה משכר העובד את חלקו של העובד בתשלום לביטוח הפנסיוני (קרן פנסיה, קופת גמל או ביטוח מנהלים) או את חלקו של העובד בקרן ההשתלמות, אך לא העביר את הסכומים הללו אל הגוף המוסדי המנהל את הביטוח הפנסיוני של העובד או אל קרן ההשתלמות, תוך 30 יום מהיום שבו נחשב השכר שממנו נוכו הסכומים כשכר מולן (כלומר, אם לא העביר את הסכומים תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק), מבצע עבירה פלילית, והוא צפוי לעונש מאסר או קנס.

• למידע נוסף ראו העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים.

מי זכאי?

• כל העובדים.

תהליך מימוש הזכות

• הזכות ניתנת באופן אוטומטי.
• מעסיק שלא העביר את כספי הביטוח הפנסיוני לקופת הגמל חשוף לתביעה של קופת הגמל כנגדו לתשלום כספי הביטוח. אם הכספים לא הועברו תוך 30 יום ממועד תשלום השכר, המעסיק חשוף גם לתביעה לפיצויי הלנת קצבה. יש להדגיש כי תביעה בעילה של הלנת קצבה יכולה להיות מוגשת רק על ידי קופת הגמל כנגד המעסיק.
• בנוסף, עובד שנגרם לו נזק רשאי לתבוע את המעסיק על הפרת חובותיו על פי חוזה העבודה. העובד רשאי לבחור בין שני סעדים לתביעה:
  1. תביעה לפי עילת אכיפה שבה הסעד המבוקש הוא חיוב המעסיק לשלם לקופת הגמל את הסכומים שהוא חב לקופה.
  2. תביעה לפי עילת הפיצויים שבה הסעד המבוקש הוא תשלום פיצוי לעובד עצמו בגין הנזק שנגרם לו בשל אי ביצוע תשלומי המעסיק לקופת הגמל.
• הלכה פסוקה היא שיש להעדיף את עילת האכיפה על פני עילת הפיצויים. לפסק דין בנושא זה לחצו כאן.
• מעסיק שלא העביר את את הסכומים שניכה משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק, מבצע עבירה פלילית ועשוי לספוג קנס או מאסר. כמו כן ניתן להגיש נגדו תלונה ליחידת האכיפה בזרוע העבודה.

זכויותיו של העובד בקופת הגמל במקרה בו המעסיק לא העביר את הכספים לקופת הגמל

• זכויותיו של עובד בקופת גמל (קרן פנסיה, קופת תגמולים, ביטוח מנהלים) מובטחות גם אם המעסיק נמנע מלשלם את חובו לקופה. כלומר העובד יהיה זכאי לזכויותיו מקופת הגמל (פנסיית נכות, ופנסיית זקנה) גם אם המעסיק לא העביר את התשלומים לקופת הגמל. במקרה זה תהיה זכאית קופת הגמל לחזור אל המעסיק בתביעה לתשלום התגמולים ששילמה לעובד.
• יחד עם זאת, חובתה של קופת הגמל כלפי העובד תחדל, והעובד לא יהיו זכאי לזכויות בקופת הגמל, בהתקיים שלושת התנאים המצטברים הבאים:
  1. חלפה שנה מהיום שהמעסיק חדל לשלם את חובו לקופת הגמל, ולעובד לא נולדה זכאות במשך אותה שנה לתגמולים מקופת הגמל (למשל עובד שמצב בריאותו מזכה אותו בפנסיית נכות או עובד שהגיע לגיל פרישה).
  2. קופת הגמל שלחה מכתב לעובד ויידעה אותו על כך שהמעסיק חדל מלשלם את תשלומיו, וזאת לאחר 6 חודשים מהמועד בו הפסיק המעסיק מלהעביר את תשלומיו.
  3. קיימת קביעה של בית הדין לעבודה כי הפיגור בגביית החוב אינו נעוץ ברשלנות קופת הגמל או שקיימות נסיבות אחרות המצדיקות שחרור הקופה מהתחייבויותיה כלפי בעובד (כגון שהמעסיק פשט את הרגל).
• לפסק דין בנושא ראו: עע (ארצי) 1137/02‏ ‏ יוליוס אדיב נ' החברה לפיתוח ולמלונאות רחביה בע"מ.

חשוב לדעת

• מעסיק שניכה סכומים כלשהם משכר העובד המיועדים לגופים אחרים ולא רק לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות ולא העבירם לידי אותם גופים תוך 30 יום מהמועד שבו רואים את השכר מולן (כלומר, תוך 40 יום מהמועד שבו היה צריך לשלם את השכר לפי החוק), מבצע עבירה פלילית. לדוגמה: דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות, מס הכנסה וכו'. למידע נוסף ראו העברת סכומים שנוכו משכר העובד אל הגופים שאליהם הם מיועדים.
• גם אם המעסיק נקלע לקשיים כלכליים, אסור לו לעכב את העברת הכספים אל הביטוח הפנסיוני, אל קופת הגמל או אל קרן ההשתלמות.
• אסור למעסיק לעכב או לדחות את מועד העברת הכספים אפילו אם העובד הסכים לעיכוב או לדחייה.
• יחד עם העברת התשלומים על המעסיק להעביר דיווח מקוון לחברה המנהלת את הביטוח הפנסיוני או את קרן ההשתלמות.
• מעסיק שמפסיק להעביר תשלומים עבור עובד מסוים חייב לדווח על הפסקת התשלום ועל הסיבה לכך באמצעות הדו"ח המקוון. למידע נוסף ראו דיווח של מעסיק על הפסקת תשלומים לקופת גמל לביטוח פנסיוני או לקרן השתלמות של עובדיו.
• מעסיק אשר העביר לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות סכומים גבוהים מאלה שהיה צריך להעביר, רשאי להגיש לגוף מוסדי (גוף פנסיוני) או לחברה המנהלת את קרן ההשתלמות בקשה להשבת הסכום שהופקד ביתר. הבקשה תועבר באמצעות הדיווח המקוון של המעסיק באמצעות קובץ דיווח ממוכן נפרד מהדיווחים השוטפים ובצירוף תצהיר.