תפריט מכללת ידע

מאמרים חדשים

מהלך תקופת העבודה – המדריך המלא

מהלך תקופת העבודה תקופת העבודה חלק מרכזית ומשמעותי בחיי כל עובד, ומלווה באינספור היבטים, זכויות

קרא עוד »
מאמרים – עודכנו לאחרונה

זכות לביטוח פנסיוני חובה ("פנסיה")

משנת 2008 ואילך, חלה חובה לבטח את כלל העובדים במשק בביטוח פנסיוני. ההפרשות לביטוח פנסיוני מחושבות

קרא עוד »
קטגוריות
ארכיון
נובמבר 2024
אבגדהוש
 12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930

הוצאות נסיעה

תוכן עניינים

מאמר זה יכלול שלושה חלקים:

  1. הוראות צו הרחבה לנסיעות
  2. פירוט המצבים בהם על המעסיק לשלם לעובד בגין זמן הנסיעה
  3. הסבר על רפורמת דרך שווה

צו הרחבה בדבר נסיעות

צו הרחבה בדבר השתתפות מעסיק בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה וביטול צווי הרחבה קודמים בעניין 2016, (להלן:"הצו"), קובע מספר עקרונות.

ראשית הוא קובע כי התעריף המקסימלי של נסיעות יומיות עומד על סך של 22.6 ₪.

בנוסף לכך, הצו קובע כי בימים שבהם העובד לא מגיע לעבודה מכל סיבה שהיא, הוא לא יהיה זכאי להחזר נסיעות.

מחיר החזר הנסיעות שהעובד יהיה זכאי לו הוא הנמוך מבין הבאים:

  1. כרטיס חופשי-חודשי.
  2. נסיעות יומיות.
  3. המקסימום היומי לפי הצו קרי 22.6 ₪ כפול ימי העבודה שבהם העובד הגיע לעבודה.

ככלל, כרטיס חופשי-חודשי אמור להיות זול מכרטיסי נסיעות יומיות, אך במידה והעובד לא עבד בכל ימי החודש יתכן מצב בו ההחזר על פי תשלום הנסיעות היומיות יהיה נמוך יותר ובמקרה זה, סכום זה(תשלום הנסיעות היומיות)הוא הסכום שלו יהיה זכאי העובד.

יש לשים לב בהקשר זה, כי ההחזר הוא סכום הנסיעות היומי*מספר ימי העבודה שהעובד הגיע לעבודה ולא חלק יחסי של תשלום כרטיס החופשי-חודשי.

לדוגמה: עובד הגיע לעבודה 10 ימים בחודש ותשלום הנסיעות היומיות הוא 11 ₪ ההחזר לעובד יהיה 110 ₪(11*10).

ולא החזר יחסי, לדוגמה החזר יחסי של כרטיס חופשי חודשי ככלל יהיה 10/22*225=102.2.(רפורמת דרך שווה שנגיע אליה בהמשך קובעת כי במרבית המקרים כרטיס החופשי-חודשי הינו בתעריף של 225 ₪).

סוגית המרחק המזכה בהחזר נסיעות: הפסיקה קובעת כי במידה והמרחק בין מקום עבודתו של העובד גבוה מ-500 מטר הרי שלעובד יש זכאות להחזר דמי נסיעות, בנוסף לכך במידה ומדובר בעובד מוגבל בניידות הרי שקיימת זכאות להחזר נסיעות אף אם המרחק בין מקום מגורי העובד למקום עבודתו קטן מהמפורט לעיל.

בנוסף, במידה והעובד מקבל הסעה מהעבודה הוא לא זכאי להחזר דמי נסיעות.

סוגיית התשלום לעובד בעבור זמן נסיעה

ישנם מספר מקרים שנקבע לגביהם בפסיקה שיש לשלם על זמן הנסיעה:

  1. במידה והעובד הועסק בזמן הנסיעה
  2. נסיעה מאתר הלקוח למפעל וכן בזמן של העמסה ופריקה של הציוד בסוף יום העבודה
  3. עובד שנוסע מביתו של לקוח המעסיק: נפסק כי במקרה בו המרחק הוא מעל 50 קילומטר ממשרדי המעסיק יש לשלם לעובד
  4. זמן נסיעה בין לקוח ללקוח או מטופל למטופל שאינו מאפשר לעובד להתפנות לענייניו.

בנוסף לכך, קיימות זכויות שונות על פי הסכמים קיבוציים, צווי הרחבה והסכמים אישיים.

לדוגמה, על פי סעיף 67 לצו ההרחבה בענף הבניה משנת 2010 יש לשלם לעובד שיפוצים, על זמן הנסיעה לעובד במידה והמרחק בין מגורי העובד למקום עבודתו עולה על 50 ק"מ.

רפורמת דרך שווה

הרפורמה קבעה מספר עקרונות

ראשית נקבע כי קיימת חלוקה בין אזור 1 לאזור 2, כאשר לגבי אזור 1 ההגדרה היא כדלקמן:

"מי שגרים/ות באזורים נבחרים, בנגב ובגליל, ובעצם בכל מקום שאינו בשלושת המטרופולינים הגדולים (אזור 1 במפה) יוכלו לרכוש כרטיס מוזל: "חופשי אזור 1", שיאפשר נסיעה ללא הגבלה עד 40 ק״מ בתוך האזור, בעלות קבועה של 99 ש"ח בלבד. (אזרחים/ות ותיקים, ילדים/ות ובני/ות נוער ישלמו 49.5 ₪ בלבד." (לקוח מאתר דרך שווה)

כלומר בכדי שכרטיס החופשי-חודשי וכפועל יוצא מכך החזר נסיעות חודשי לעובד יעמוד על 99 שקלים בלבד, יש לעמוד בשני תנאים מצטברים:

  1. שני היישובים נמצאים באזור 1, גם מקום העבודה וגם מקום מגורי העובד.
  2. המרחק בין שני המקומות לא עולה על 40 קילומטר.

במידה ואחד מהתנאים לא מתקיים הרי שיש לבחון את הטבלה  המצויה באתר דרך שווה.

ככלל, ברוב המקרים התשלום יהיה 225 ₪, אלא אם כן מדובר בעובד שעבד בחלק מימי החודש כפי שהוסבר לעיל.

 

רפורמת דרך שווה

בנוסף, אם המרחק בין מקום מגורי העובד למקום העבודה גבוה מ225 קילומטר הרי שהתשלום החודשי יעמוד על סך של 610 ₪, כמוזכר המקסימום היומי הוא 22.6 ₪ ולכן עובד שמתגורר במרחק שעולה על 225 קילומטר ממקום עבודתו הרי שבמידה ולדוגמה עבד 22 ימים יהיה זכאי לגמול של 497.2 ₪ ולא 610 ₪ (22.6*22)

דוגמה נוספת: במרחק של בין 120 ל225 קילומטר תעריף הנסיעות היומי הוא 54 ש"ח, במידה ומדובר בעובד אשר הגיע לעבודה באותו החודש הוא לא יהיה זכאי ל-225 ₪ (הרב קו החודשי-חופשי) אלא לסכום של 180.8 ₪ (22.6*8)

 

נקודה נוספת שיש לשים עליה דגש היא סוגיית התשלום לבני נוער ולעובדים מעבר לגיל פרישה, אשר זכאים להנחה של 50% ולכן יהיו זכאים להחזר בהתאם (49.5 ₪   ₪ 112.5 לחודש וכן הלאה לפי העניין), בנוסף יש לתת את הדעת על כך שאנשים מעבר לגיל 75 זכאים לנסוע בתחבורה ציבורית ללא עלות, על כן ככל ולא מדובר בעובד המוגבל בניידות ו/או שאין לו אפשרות להגיע בתחבורה ציבורית (ישנם ישובים מבודדים ללא תחבורה ציבורית המחייבים את האנשים הגרים בהם לנסוע למקומות שונים ברכב בלבד) על פניו הם לא יהיו זכאים להחזר דמי נסיעות.

לסיכום

סוגיית הנסיעות היא סוגיה שיש להכיר, הן מבחינת הוראות צו ההרחבה, הן מבחינת סוגיית התשלום לעובד בזמן הנסיעה והן מבחינת רפורמת דרך שווה.

לפי חוק ההסכמים הקיבוציים, התשי"ז-1957

בתוקף סמכותי לפי סעיף 25 לחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957 (להלן – החוק), אני מצווה, כי תורחב תחולתן של הוראות ההסכם הקיבוצי הכללי מיום כ"א בשבט התשע"ו (31 בינואר 2016), שבין נשיאות הארגונים העסקיים, בשם הארגונים המאוגדים בה, לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, האגף לאיגוד מקצועי, שמספרו בפנקס ההסכמים הקיבוציים 7006/2016 וכי ההוראות המורחבות כמפורט בתוספת יחולו מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) על כל העובדים והמעסיקים בישראל למעט עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17(א) לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987.

  1. [לא הורחב].
  2. שיעור החזר הוצאות נסיעה מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) יהיה עד 22.60 שקלים חדשים ליום עבודה.
  3. כל עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו השתתפות עד המקסימום האמור בסעיף 2 לעיל בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה בעד כל יום עבודה בפועל שבו השתמש בתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו.
  4. הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי מחיר נסיעה מוזל באוטובוס ציבורי או כרטיס מינוי חודשי מוזל ממקום מגורי העובד למקום עבודתו, על יסוד כרטיס הנחה של מספר נסיעות, אם קיים כרטיס הנחה כזה.
  5. עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעסיקו בהוצאות נסיעה גם בעבור הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני 3 תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו. האמור בסעיף זה הוא בכפוף לאמור בסעיף 2 לעיל.
  6. החזר הוצאות לא ישולם למי שמוסע לעבודה על חשבון המעסיק או מטעמו. מוסע העובד לכיוון אחד בלבד (לעבודה או ממנה), יהיה זכאי להחזר עד למחצית הסכומים הנ"ל.עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת העדרו.

תחילתן של הוראות הסכם זה מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016).

אני מודיע בתוקף סמכותי לפי סעיף 31 לחוק, כי מיום כ"ב בשבט התשע"ו (1 בפברואר 2016) בטלים צווי הרחבה לדמי נסיעה משנת 2009, 2010, 2011, 2012 ו-2014.

ד' באב התשע"ו (8 באוגוסט 2016)   

חיים כץ

שר העבודה הרווחה והשירותים החברתיים

* פורסם י"פ תשע"ו מס' 7319 מיום 11.8.2016 עמ' 8993.

    תוכן עניינים