מדריך לעובד לקראת פרישה לגמלאות (פנסיה) – חלק 2

• הקצבה לזוג היא בסך 2,525 ₪ והיא מורכבת מקצבה ליחיד ותוספת עבור בת זוג (בתנאי שהיא עונה על הגדרת בת זוג ואינה מקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי)
• אם שני בני הזוג, כל אחד בנפרד, עונים על תנאי הזכאות לקצבת זיקנה, כל אחד מהם יקבל קצבה ליחיד.

• וגם:
  • מקבלי קצבת זיקנה (חוץ מעקרות בית) שמפרנסים בני זוג ו/או ילדים זכאים לתוספת עבורם
  • מי שהכנסתם החודשית נמוכה מסכום מסוים, עשויים להיות זכאים לתוספת השלמת הכנסה

• אין מסים על הקצבה.
• מצד שני, תשלום ביטוח הבריאות הממלכתי (216 ₪ ליחיד, 311 ₪ לזוג, ו- 112 ₪ למקבלי קצבת זיקנה לנכה או תוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה) מקוזז אוטומטית מהקצבה.

• לגברים מגיל 70.
• גיל הזכאות לנשים הועלה בהדרגה מגיל 65 (נשים שנולדו עד יוני 1939) לגיל 70 (נשים שנולדו מחודש מאי 1950 ואילך).

• גם אם יש לכם הכנסות נוספות, למשל מעבודה, מהשקעה, מהשכרת נכסים וכיו"ב, ייתכן שאתם זכאים לקצבה חלקית בתקופת הביניים.
• חשוב לזכור שאם אתם צפויים להמתין זמן רב בין הפרישה לגיל הקובע כדאי לבדוק הגשת תביעה להקדמת התשלום.
• הכנסות מפנסיה לא משפיעות על הזכאות.

• השיקול לדחות בצורה יזומה את קבלת הקצבה בתקופת הביניים הוא שיקול כלכלי שמתבסס בין היתר על מספר שנות הדחייה ועל תוחלת החיים הצפויה של המבוטח. זו דילמה קלאסית של "ציפור אחת ביד מול 4 על העץ", או היחס בין דחיית 36-12 תשלומים בגילאי 70-67 לעומת תוספת של 15-5% אבל למספר שנים לא ברור.
• מותר להסתכן ולשער, בעיקר על רקע השוני בתוחלת החיים בין נשים לגברים ובין יהודים לערבים, שהרלוונטיות של הדחייה נכונה בעיקר לנשים יהודיות אבל בתנאי כמובן שהן יכולות לאפשר אותה לעצמן.
• בכל מקרה כדאי לעשות את התחשיב האישי בהקשר של מצבכם הכלכלי והבריאותי.

אם מגישים את התביעה באיחור, יש אפשרות לקבל תשלום רטרואקטיבי.

• למי שזכאים לקצבה כבר מגיל הפרישה ניתן תשלום רטרואקטיבי לתקופה של עד 12 חודשים
• למי שזכאים לקצבה מגיל הזכאות המוחלטת (ללא תלות במבחן הכנסות) ניתן תשלום רטרואקטיבי לתקופה של עד 48 חודשים

הקצבה משולמת ב-28 לחודש עבור אותו חודש.

אם ה-28 בחודש מסוים הוא יום שחל בו חג, המוסד לביטוח לאומי נוהג להקדים את תשלום הקצבה.

• מגיל 80 הקצבה לזוג היא בסך 2,620 והיא מורכבת מקצבה ליחיד ותוספת עבור בת זוג (אם היא עונה על הגדרת בת זוג ואינה מקבלת קצבה מהמוסד לביטוח לאומי).
• אם שני בני הזוג, כל אחד בנפרד, עונים על תנאי הזכאות לקצבת זיקנה, כל אחד מהם יקבל קצבה ליחיד.

• מי שקיבל קצבת נכות כללית עד לגיל הזכאות לקצבת זיקנה, יקבל קצבת זיקנה לנכה שלא תפחת מסכום קצבת הנכות שקיבל לפני כן.

• מקבלי גמלת הבטחת הכנסה יקבלו החל מגיל הפרישה קצבת זיקנה במקום הגמלה.
• מי שאין לו הכנסות נוספות מלבד קצבת הזיקנה, או שהכנסותיו נמוכות, עשוי להיות זכאי לתוספת השלמת הכנסה לקצבת זיקנה.

• מי שזכאי לקצבת זיקנה וגם לקצבת נכות מעבודה לצמיתות, צריך לבחור באחת מהקצבאות.
• למי שבחר בקצבת נכות מעבודה, גובה הקצבה לא יפחת משיעור קצבת הזיקנה המגיעה לו.

• בתנאים מיוחדים, המוסד לביטוח לאומי יהוון את קצבת הנכות של נכה עבודה (ישלם לו סכום חד-פעמי במקום הקצבה), ולאחר ההיוון תשולם לו קצבת הזיקנה המגיעה לו.

• דמי האבטלה ייחשבו כהכנסה מעבודה בחישוב הזכאות לקצבת זיקנה.

• מי שקיבל קצבת שאירים והגיע לגיל שמזכה בקצבת זיקנה, זכאי (חוץ מעקרת בית שזכאית לקצבת זיקנה), לתשלום מחצית מקצבת השאירים בנוסף לקצבת הזיקנה. 
• למי שזכאי/ת לקצבת תלויים של נפגע עבודה, תשולם הקצבה הגבוהה מבין 3 האפשרויות הבאות:
  • קצבת תלויים מלאה בתוספת מחצית מקצבת הזיקנה.
  • קצבת זיקנה מלאה בתוספת מחצית מקצבת התלויים.
  • קצבת זיקנה מלאה בתוספת מחצית מקצבת שאירים (אם קיימת גם זכאות לשאירים).

• מי שהיו מבוטחים באחת מהמדינות שחתומות עם ישראל על אמנה לביטוח סוציאלי, יכולים לבקש לבחון את זכאותם לגמלה לפי האמנות לביטחון סוציאלי. לשם כך, יש לפנות בכתב אל האגף לקשרי חוץ של המוסד לביטוח לאומי.

• בית הדין האזורי לעבודה קבע שבמקרה שהמעסיק נפטר, עובדת יכולה להוכיח לבית המשפט שאכן עבדה בתקופה שבה המעסיק לא שילם לה דמי ביטוח לאומי ולהיות זכאית לקצבת זיקנה.

• ראו רשימה מלאה באתר משרד האוצר
• שימו לב שחלקן בניהול מיוחד ע"י חברת עמיתים בע"מ.

• באתר של כל קרן פנסיה יש לינק לטופס בקשת תשלום לפנסיית זיקנה כולל הסברים על טפסים נדרשים.
• חלק מהקרנות דורשות העתקים של 36 תלושי שכר אחרונים. חשוב שתשמרו כמה שיותר תלושי שכר.

קצבת הפנסיה מחויבת במס הכנסה. עם זאת לא כל הקצבה תמוסה אלא רק חלקה, בהתאם למדרגות המס, פטורים ממס, נקודות זיכוי או זיכויים אחרים, ובהתאם לפעולות משיכה (אם בוצעו) של רכיב הפיצויים בעבר.

• מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ברשות המסים או דרך יועץ מס או רואה חשבון.

• משיכת כספי הפיצויים עשויה להיות כרוכה בניכוי מס הכנסה, אך קיימות אפשרות לקבלת פטור ממס עד תקרה מסוימת וכן אפשרות לפריסת תשלום המס על פני מספר שנים.
• כמו כן משיכת הכספים עשויה להשפיע על גובה הפטור ממס שיינתן לקצבת הפנסיה החודשית.
• רצוי מאד להתייעץ על היבטי המס עם מומחה (יועץ מס או רואה חשבון).

• אם גובה הסכומים הכולל ששולם בפועל לעובד עקב סיום עבודתו אינו עולה על התקרה שנקבעה בחוק, יהיו סכומים אלה פטורים מתשלום מס.
• על כל סכום שמעבר לתקרה הפטורה ממס ושהגיע לידי העובד עקב סיום עבודתו, יחויב העובד במס הכנסה על-פי מדרגות המס שחלות עליו במועד קבלת הכספים בפועל.

• כאשר הסכום הכולל של הכספים המשולמים לעובד עקב סיום עבודתו עולה על התקרה ומחויב במס הכנסה, ניתן לפרוס את המס על פני מספר שנים (לכל היותר 6 שנים), דבר שיכול אף להקטין את גובה המס.
• בכל מקרה חשוב להתייעץ עם יועץ מס או רואה חשבון שמתמחים בנושאי פנסיה לפני בקשת הפריסה כדי לוודא את כדאיותה.

• כן, עובדים זכאים לעבוד גם לאחר לגיל הפרישה.
• רק לאחר גיל פרישת חובה ניתן לחייב אותם לפרוש מעבודה.

• בג"ץ פסק באפריל 2016 שניתן לחייב עובד לפרוש מעבודתו בגיל 67.
• למרות זאת, עובד המגיע לגיל פרישת חובה רשאי לבקש ממעסיקו להמשיך לעבוד, והמעסיק חייב להפעיל שיקול דעת ראוי בבחינת הבקשה 

• גמלאי מתחת לגיל 60 שמקבל קצבת פנסיה תקציבית ומועסק בשירות המדינה או באחד המקומות הנכללים ברשימת הקופות הציבוריות במקביל לקבלת הפנסיה, והכנסתו הכוללת עולה סכום מסוים, יקבל קצבת פנסיה מופחתת כל עוד הוא ממשיך לעבוד.
• גימלאי המקבל פנסיה ומשכורת ממקום עבודה נוסף, נחשב כמי שמקבל הכנסה מ-2 מקורות ועליו לבצע תאום מס אחרת ינוכה מהכנסתו המשנית מס הכנסה בשיעור המירבי (47%).

• עובדים שעברו את גיל פרישת חובה (גיל 67) זכאים לביטוח פנסיוני כמו כל עובד במשק, למעט מקרים מסוימים המפורטים בהמשך, ולמעסיק אסור להפסיק את ההפרשות עבורם.
• מעסיק רשאי שלא לבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני של עובד רק אם העובד פוטר או פרש מעבודתו הקודמת בגיל פרישת חובה או מאוחר יותר והוא מקבל קצבה מלבד קצבאות וגמלאות של המוסד לביטוח לאומי.

• עובד שממשיך לעבוד במקביל לקבלת קצבת פנסיה, עשוי להיות מחויב בתשלום מס הכנסה גבוה יותר, שכן יש לו מספר הכנסות.
• ניתן לבצע תיאום מס הכנסה.

• עובד שהגיע לגיל פרישה ועודנו מועסק, מחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי מופחתים בגין הכנסותיו מעבודה. על המעסיק להעביר את דמי הביטוח למוסד לביטוח לאומי.
• אם העובד מקבל קצבת זיקנה (קצבת אזרח ותיק), דמי הביטוח ישולמו על חשבון המעסיק בלבד (אין לנכות דמי ביטוח משכרו של העובד).

• הכנסות מעבודה ברמות שכר מסוימות עשויות להקטין את גובה קצבת הזיקנה אף להביא לביטול הזכאות עד גיל הזכאות המוחלטת לקצבת זיקנה. 
• מצד שני, כל שנת דחייה של תשלום קצבת זיקנה (בגין הכנסות מעבודה) מזכה בתוספת של 5% על הקצבה על כל רכיביה, מגיל 70 ואילך.

• ככלל, קצבת הפנסיה מחויבת במס הכנסה.
• עם זאת חלק מהפנסיה עשוי להיות פטור ממס. 
• פעולות כמו היוון או משיכת רכיב הפיצויים עשויות להשפיע על גובה המס וגובה הפטור שיכול המבוטח לקבל.

• שכיר שהגיע לגיל הפרישה ועודנו מועסק, מחויב בתשלום דמי ביטוח לאומי בגין הכנסותיו מעבודה, אך לא מחויב בתשלום דמי ביטוח בגין הכנסתו מקצבת הפנסיה.
• גמלאי שמקבל קצבת פנסיה במסגרת פרישה מוקדמת חייב בתשלום דמי ביטוח לאומי מקצבת הפנסיה למעט במקרים מסוימים.
• למקבלי פנסיה מוקדמת שהם בעלי עיסוקים או מקורות הכנסה נוספים (כגון מקבל פנסיה מוקדמת העובד כעצמאי או כשכיר), שיעור דמי הביטוח הלאומי נקבע בהתאם לסוגי העיסוקים וגובה ההכנסות מעיסוקים אלה.

• בגדול כן. בחוקי העבודה אין מגבלת גיל לגבי עובדים מבוגרים.
• אבל, עובד שהגיע לגיל פרישת חובה וממשיך לעבוד, ובמקביל החל לקבל קצבאות שאינן קצבאות של המוסד לביטוח לאומי (למשל קצבת פנסיה ממקום עבודה אחר), אינו זכאי להפרשות לביטוח פנסיוני.