מהי חופשה שנתית
כל עובד או עובדת זכאים לחופשה שנתית בתשלום, מעבר לזכות להיעדר מהעבודה במקרים אחרים, כגון: בימי חג, במהלך חופשת לידה, עקב שירות מילואים, או עקב מחלה. מספר ימי החופשה השנתית קבוע בחוק וכן בצו הרחבה, שנערך בעקבות המעבר לשבוע עבודה מקוצר (חמישה ימים בשבוע), בהתאם לשנות הוותק של העובדים אצל אותו מעסיק.
ימים המובאים בחשבון כימי חופשה שנתית
במניין ימי החופשה, מובאת בחשבון מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה. לפיכך: חופשה שנתית שאורכה 14 ימים קלנדריים, כוללת 12 ימי עבודה לגבי עובד המועסק במקום העבודה שבו נהוג שבוע עבודה של 6 ימים, ולגבי עובד במקום העבודה שבו נוהג שבוע עבודה של 5 ימים, כוללת אותה חופשה שנתית 10 ימי עבודה בלבד.
ימים שאין מובאים בחשבון כימי חופשה שנתית
במניין ימי החופשה השנתית, לא מובאים בחשבון ימים אלה:
- הימים בהם שירתו העובדים במילואים
- ימי חופשת לידה
- ימים בהם העובדים אינם מסוגלים לעבוד בגלל תאונה או מחלה
- ימי היעדרות מעבודה עקב אבל
- ימי שביתה או השבתה
- עד 14 ימי הודעה מוקדמת לפיטורים. כלומר: ימי הודעה מוקדמת, מהיום ה-15 ואילך, מובאים בחשבון במניין ימי החופשה
- ימי חופשת חג, וכן אחד במאי
אם ימים אלו חלים במהלך החופשה, רואים את החופשה כנפסקת לאותם ימים, והחופשה תושלם ככל האפשר במהלך אותה שנת עבודה.
חובת רישום של חופשה שנתית
מעסיקים חייבים לקיים רישום של ימי החופשה השנתית של העובדים, לרבות מועד החופשה שניתנה לעובדים, דמי החופשה ששולמו להם ומועד תשלומם.
כללים לחישוב מספר ימי החופשה
קריטריונים לחישוב מספר ימי החופשה השנתית
מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים בהתאם לוותק בעבודה אצל המעסיק, נקבע בחוק לפי שני קריטריונים:
- מספר שנות העבודה – כלומר, מספר השנים הקלנדריות (מינואר עד דצמבר) בהן התקיימו יחסי עבודה בין העובדים והמעסיק.
- מספר ימי העבודה בפועל, במהלך השנה – כלומר, מספר הימים בהם עבדו העובדים בפועל, במהלך אותה שנה קלנדרית, אצל אותו מעסיק.
שנת עבודה מלאה
שנת עבודה המזכה עובדים במספר ימי חופשה לפי הוותק, בשני מקרים:
- אם יחסי העבודה התקיימו ברציפות בכל החודשים בשנה קלנדרית, והעובדים עבדו בפועל 200 ימים לפחות באותה שנה אצל המעסיק.
- אם יחסי העבודה התקיימו רק בחלק מהשנה הקלנדרית והעובדים עבדו בפועל 240 ימים לפחות באותה שנה אצל המעסיק. כגון: עובדים שהחלו לעבוד אצל המעסיק לאחר תחילת השנה (הקלנדרית), או שחדלו לעבוד אצל המעסיק לפני תום אותה שנה.
שנת עבודה חלקית
שנת עבודה המזכה עובדים בחלק יחסי ממספר ימי החופשה, לפי הוותק, בשני מקרים:
- אם יחסי העבודה התקיימו ברציפות, בכל החודשים בשנה קלנדרית והעובדים עבדו אצל המעסיק באותה שנה פחות מ-200 ימים בפועל. מספר ימי החופשה שלהם זכאי עובדים, במקרה זה, מחושב בהתאם ליחס שבין מספר ימי העבודה בפועל באותה שנה, לבין 200, כאשר ימי עבודה חלקיים לא נכללים בחישוב.
דוגמא: בשנת העבודה החמישית עובד המועסק 6 ימי עבודה בשבוע זכאי ל-14 ימי חופשה. לפיכך העובד יהיה זכאי ל-10 ימי חופשה בעד שנת העבודה החמישית, אם במהלכה הוא עבד בפועל 150 ימים בלבד (לפי החישוב: 150/200*14=10). - אם יחסי העבודה התקיימו רק בחלק מהשנה הקלנדרית והעובדים עבדו אצל המעסיק פחות מ-240 ימים בפועל באותה שנה. מספר ימי החופשה שלהם זכאים עובדים במקרה זה, מחושב בהתאם ליחס שבין מספר ימי העבודה בפועל באותה שנה, לבין 240, כאשר ימי עבודה חלקיים לא נכללים בחישוב.
דוגמא: בשנת העבודה החמישית עובדת המועסקת 6 ימי עבודה בשבוע זכאית ל-14 ימי חופשה. לפיכך העובדת תהיה זכאית בעד שנת העבודה החמישית, ל-7 ימי חופשה בלבד, בעד שנת העבודה הראשונה, אם במהלכה היא עבדה בפועל פחות מ-120 ימים בלבד (לפי החישוב: 120/240*14=7).
מספר ימי חופשה לפי ותק
המספר המרבי של ימי החופשה בתשלום שלהם זכאים העובדים, נקבעים בהתאם לשנות הוותק (הקלנדריות) של העובדים אצל אותו מעסיק. מספר ימי החופשה לגבי כל שנת וותק, נקבע בהתחשב בתקופת ההעסקה במהלך השנה וכן במספר ימי העבודה בפועל במהלכה.
ההוראות לעניין מספר ימי החופשה להם זכאים העובדים נקבעו בחוק וכן בצו הרחבה שפורסם בעקבות המעבר לשבוע עבודה מקוצר.
- עוד מאמרים בנושא...
