הפליית נשים בשכר העבודה הינה אחד הביטויים הנפוצים להפלייתן של נשים בשוק העבודה.
פערים בשכר בין עובדת לעובד, בהיעדר נסיבות המצדיקות זאת, עלולים לגרום לתחושת השפלה ופגיעה בערך העצמי של העובדת או העובד.
חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו – 1996, נחקק מתוך מטרה לשרש את אפלייתן המבנית וההיסטורית של נשים כפי שהוכרה על ידי המחוקק, על ידי השוואת שכרן לשכר של גבר המבצע עבודה שווה, שווה בעיקרה או שוות-ערך.
כידוע, ביום 25.08.2020, התקבל תיקון מס' 6 לחוק שכר שווה, אשר נועד להגביר את השקיפות ולהביא לצמצום פערי השכר בשוק העבודה.
על פי התיקון לחוק, חלה חובה, בין היתר, על גוף פרטי וציבורי, אשר מעסיק למעלה מ- 518 עובדים/ות, להפיק 2 דוחות (דו"ח פנימי ופומבי), מדי שנה, המפרטים את פערי השכר במקום העבודה בין גברים לנשים וכן למסור הודעה לעובד/ת בדבר פערי השכר בקבוצה אליה הוא/היא משתייכ/ת.
המעסיקים נדרשים למלא אחר הוראות התיקון לחוק לא יאוחר מיום ב' בסיוון, התשפ"ב, 1 ביוני 2022, לגבי השנה שקדמה למועד הדיווח.
בכדי להקל על המעסיקים בקיום חובת הדיווח ולהנגיש להם את הוראות התיקון לחוק, כינסה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה מספר מפגשים בהשתתפות נציגים ממשרדים ממשלתיים, ארגוני נשים, אקדמיה, ארגוני מעסיקים וארגוני עובדים, על מנת לדון באי בהירויות העולות מהתיקון לחוק ולגבש הנחיות מפורטות למעסיקים ודוחות לדוגמא.
עוד מאמרים בנושא…
עדכוני פסיקה וחקיקה נובמבר 2024
לקוחות נכבדים, להלן עדכוני פסיקה וחקיקה מהחודש החולף. עב"ל 809-07-23 – מיכל דרור נ' המוסד לביטוח לאומי האם כל פגיעה שהתרחשה בעת נופש חברה תחשב כתאונת עבודה? ניתן ביום 02.05.2024 פס"ד זה, ניתן בבית הדין הארצי כערעור על פס"ד מבית הדין האזורי לעבודה בת"א בו נדחתה תביעת המערערת כנגד המוסד לביטוח לאומי (להלן: "המשיב"). תביעת המערערת הייתה תביעה להכרה באירוע אשר ארע בעת נופש חברה כתאונת עבודה. להלן עיקרי הדברים: המערערת שרתה כקצינה בקבע. בשנת 2019, נערך נופש חברה של אנשי קבע ובני משפחותיהם במתקן צבאי אשר
אפליה מגדרית
בג”צ 127-24 עירית גלנטה נ’ בית הדין הארצי לעבודה עו”ד: מור פפיר כהן בהתאם להשקפת המחוקק, קיים שוני רלוונטי בין גברים לנשים, אשר כתוצאה ממנו, לכל אחד מהמינים גיל פרישה שונה. מאחר והדבר לא נתקף מהפן החוקתי, לא ניתן להגדיר באופן חד משמעי את הרציונל אשר עומד מאחורי החלטת המחוקק להבחנה זו, אולם ברור כי המחוקק כאמור רואה שוני בין המינים וכתוצאה מכך, גיל הפרישה שונה בין המינים. גלגולה של עתירה הגב’ עירית גלנטה (להלן: “העותרת”) ילידת שנת 1951, הגישה בשנת 2016 תביעה לקבלת גמלת נכות
הפלייה מחמת גיל
סע"ש 65908-05-20 דרורה רובינוביץ נ' אחוזת פולג (1998) בע"מ הפלייה מחמת גיל עו"ד מור פפיר כהן פסק דין בפסד דין זה, אשר הגיע לפתחו של בית הדין האזורי בתל אביב יפו, נידונה תביעתה של הגב' דרורה רבינוביץ' (להלן: "התובעת") כנגד מעסיקתה "אחוזת פולג" (להלן: "הנתבעת"). הנתבעת, הינה חברה המפעילה בית דיור מוגן בקיבוץ תל יצחק. התובעת, ילידת שנת 1959, החלה לעבוד בנתבעת בשנת 2011 ועד למועד סיום העסקתה בשנת 2019 בתפקיד של אשת מכירות. ביום 27.02.2019 זומנה התובעת לשימוע באופן פתאומי ומפתיע. עיקרון השוויון כעיקרון
מניעת אפליה בתנאי עבודה ובקידום בעבודה
תנאי עבודה תנאי עבודתם/ן של כל עובד/ת ואפשרויות הקידום שלהם/ן בעבודה צריכים להיקבע בהתאם לניסיון והיכולות ובהתעלם מקבוצת שייכות כגון גיל, מין, מוצא, דת או לאום. חשוב להדגיש כי הוראה בחוק או בהסכם, שמעניקה זכויות בקשר להריון, לשמירת הריון, ללידה, להנקה או לפוריות, אינה נחשבת אפליה. מקומות עבודה רבים מעניקים לאמהות זכויות מיוחדות הקשורות בהורות, כגון יום עבודה מקוצר. אי הקפדה על שוויון הזדמנויות בעבודה איננה רק לא הוגנת אלא יכולה לחשוף אתכם/ן לתביעות. תנאי עבודה לא הוגנים פגיעה בתנאי העבודה יכולה להתבטא בדרכים שונות, כגון:
אפליה בעבודה ושוויון הזדמנויות
מבוא סעיף 2 לחוק שוויון הזדמנויות אוסר על מעסיק להפלות בין עובדיו או בין דורשי עבודה הפליה מחמת מין, נטייה מינית, מעמד אישי, הריון, טיפולי פוריות, טיפולי הפריה חוץ גופית , הורות, גיל, גזע, דת, לאומיות, ארץ מוצא, מקום מגורים, השקפה, מפלגה, שירות במילואים. חוק זה מגן מפני הפליה פסולה במקום העבודה, המוצאת את ביטויה בין היתר ב: קבלה לעבודה, תנאי עבודה, קידום בעבודה, הכשרה או השתלמות מקצועית, פיטורים או פיצויי פיטורים. יצוין, כי לא יראו באמור לעיל הפליה, כאשר היא מתחייבת מאפיים או ממהותם